תנג

לא הביט און כו' (א)

בס"ד. (ש"פ בלק, ט"ל).

[tochen_begin]עלו במח' כו' תאיר פניו כו' שבת פנים חדשות (פרק:א-ג)[tochen_end]

[zman_begin]בלק[zman_end]

לא הביט1 און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו, הנה כמו שיעקב שלמטה הי' לו ב' שמות יעקב וישראל כן למעלה יש ב' בחי' אלו דיעקב וישראל שהם מדריגות שונות בעבודת ה'2, והם בחי' עבד ובחי' בן, והיינו כי יעקב הוא בחי' ומדריגת עבד כמ"ש שמע יעקב עבדי, וכתיב אל תירא עבדי יעקב (ישעי' מ"ד א"ב), וישראל נק' בן כמ"ש בני בכורי ישראל. ובעבודה בנפש האדם ב' בחי' דעבד ובן הם בחי' תורה ותפילה, כי תפילה היא בחי' עבודה כמ"ש ולעבדו בכל לבבכם, וארז"ל איזהו עבודה שבלב זו תפילה, שז"ע בחי' עבודת עבד, וישראל היא מעלת ומדריגת התורה, ולכן בכל [התורה] נא' דבר אל בני ישראל, צו את בני ישראל, ולא אמר דבר או צו אל בני יעקב, מפני שמעלת ומדריגת התורה היא בחי' ישראל, וכמ"ש ותורה שם בישראל.

ולהבין זה צ"ל מ"ש במגילה שראה יחזקאל (יחזקאל ססי' ב') והיא כתובה פנים ואחור, פי' פנים ואחור פנים קאי על בחי' תורה כמ"ש חכמת אדם תאיר

הערות

  1. 1. לא הביט : מאמר זה (והמאמר שלאחריו) מיוסד על ד"ה על כן קראו, בתו"א מג"א (הוספות) קכב, א. ועם הגהות באוה"ת מג"א ע' קצז ואילך. וראה גם שם ע' רכג ואילך. תוכן המאמר נמצא ג"כ בשינויים ותוס' ביאורים: בד"ה ע"כ קראו בספרי ההנחות (של מאמרי אדהצ"צ): מס' 1063 שכז, א. מס' 1077 צב, א (בגוכי"ק אדמו"ר מהר"ש). ובדף שיח, א. כת"י מס' 466 קנ, א (ד"ה לא הביט). ד"ה ע"כ קראו בסה"מ תרל"ה ח"א ע' קמו ואילך. ד"ה שמע אלי יעקב עבדי בסה"מ תרס"ג ח"ב ע' שלד ואילך. ד"ה וידבר גו' במדב"ס וד"ה ועשית חג שבועות וד"ה כי מראש צורים וד"ה תתן אמת בהמשך תרס"ו ע' רכח ואילך [בכ"מ שם הוא לשון המאמר כאן בתוס' הגהות]. ד"ה וקבל היהודים בסה"מ תרע"ח ע' קצו ואילך. מאמר זה נמצא ג"כ לקמן בהנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. וראה בהנסמן עוד לקמן בריש ס"ו.
  2. 2. דיעקב וישראל שהם מדריגות שונות בעבודת ה' : בהבא לקמן ראה ד"ה לא הביט בלקו"ת בלק ע, ג ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.