תנב

הרשעים, ויצה"ר קרי' חטאת בחי' חטא ועון, אך ע"י קרבן חטאת שהוא בחי' תשו' עילאה מעומקא דלבא אתהפכא מחשוכא דעזי ושעיר לנהורא. והנה יתרון האור הוא מן החשך דוקא כשהחשך עצמו דשעיר נהפך לאור ע"י בע"ת בחילא יתיר, והוא בחי' יתרון האור יותר מאור הנמשך ע"י הכבשים בחי' צדיקים הנ"ל, וזהו חטאת מל' תחטאני באזוב ואטהר כמו לפני הוי' תטהרו דיוה"כ, תטהרו בגימ' כתר שהוא למעלה מבחי' אור הוי' דתומ"צ דאימרי שהוא לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקי שהוא בחי' צמר כבשים כנ"ל, אבל ע"י התשובה דתחטאני באזוב ואטהר, משלג אלבין למעלה מלבושי' דתלג חיור דתו"מ אלא הוא בחי' לובן העליון דלבנון די"ג מדה"ר וכמ"ש בסש"ב בשער התשובה פ"ח¹⁵, שכדי למלאות הפגמים צריך שיומשך מבחי' קש"י בחי' יגמה"ר שלמעלה מעלה מש' הוי' והיינו ממזל ונקה מנקה הוא לשבים יעו"ש.

וז"ע שהלבישה רבקה ליעקב את שני עורות גדיי העזים¹⁶ על ידיו ועל חלקת צואריו והיו ידיו שעירות כידי עשו אחיו ואמר יצחק ראה ריח בני כריח שדה כו', ופירש"י והלא אין לך ריח רע יותר משטף העזים אלא מלמד שנכנס עמו ריח ג"ע. והענין הוא דהנה ע"י יעקב נתבררו בחי' גדיי עזים וכמ"ש במדרש דשני גדיי העזים היו כנגד שני שעירים דיוהכ"פ, ולכן נק' שני גדיי עזים טובים כי לאחר הבירור המה יותר נעלים כי יתרון האור מהחשך דוקא, ולכן כתיב וירח את ריח בגדיו ויברכהו. והענין הוא דהנה ארז"ל א"ת בגדיו אלא ריח בוגדיו, והיינו כי ריח בגדיו הוא בחי' ריח דתומ"צ בחי' לבושי' דתומ"צ שע"י צדיקים ובוגדיו הוא בחי' ריח דבע"ת דמשכין לי' לקוב"ה בחילא יתיר ע"י אתכפי' ואתהפכא מחשוכא לנהורא ויתרון אור מתוך החשך כנ"ל דעזי מסגי ברישא, ברישא חשוכא והדר נהורא, והיינו כשיעקב לבש בגדי עשו גם עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו הבריר אותם והי' כמו בחי' בע"ת שהוא בחי' ריח בוגדיו. וזהו שנאמר בחטאת ר"ח חטאת להוי' כנ"ל שחטאת לשון חסרון הלבנה מיעוט הירח ואמר הקב"ה שעיר זה¹⁷ יהי' עלי כפרה על שמיעטתי את הירח, ופי' עלי כמו ותתפלל חנה על הוי' שכדי למלאות חסרון הלבנה שהו"ע ב' שמות הוי' אלקים כנ"ל צ"ל הגילוי וההמשכה מלמעלה משם הוי' כמ"ש ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו והוא ענין התשובה שכתיב בה ג"כ שובה ישראל עד הוי' אלקיך דהיינו עד שבחי' הוי' יהי' במדרגת אלקים וממילא ההמשכה מלמעלה משם הוי', והוא שכדי למלאות הפגם צריך להמשיך ממקום גבוה יותר מבחי' על הוי' כנ"ל. אך עכשיו צ"ל בחי' עולת תמיד, דאימרי יאה, כי חטאת