תנא
אלקינו בבחי' דיבור דשם אלקים, והיינו שההמשכה הוא רק משם הוי' כו' כנ"ל, אבל כשבא לכלל מיעוט וחטא וחסרון הירח והיינו שפגמו בשם הוי' צריך להמשיך מלמעלה משם הוי' כדי לתקן כל הפגמי', וזהו קרבן חטאת והי' בה ארבע מתנות על ארבע קרנות כנגד ד' אותיות שם הוי', דהיינו ההמשכה הוא מלמעלה משם הוי' בבחי' ד' אותיות שם הוי' כו', ומתחלה הי' בא לקרן דרומית מזרחית שהוא בחי' מקור זריחת השמש12 כמו ממזרח שמש כו', והוא מבחי' קוצו של יו"ד של שם הוי' והוא בחי' והחכמה מאין תמצא שהוא בחי' כתר וכמו ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו, ובבחי' זה חטאת גבוה מעולת תמיד דצדיקים וכמעלת הבע"ת על הצדיקים שבמקום שבע"ת כו'.
קיצור. ביאור הענין יובן מענין החילופים ותמורות שנת' בסש"ב ח"ב, שנת' שם המשל מאור הלבנה נגד אור השמש וקודם הקטרוג היו ע"ד שמש ומגן שע"י המגן דשם אלקים האיר שם הוי', אך ע"י הקטרוג זהו כענין אור הלבנה שבאמת הוא ג"כ מהשמש ועכ"ז אינו בערך כלל, אחד, ועד, פני משה כפני חמה שמש הוי', ולכן אנשי יריחו היו כורכים כו' שרצו שהאהבה יהי' מהתבוננות יחו"ע דאחד, רק שאין הלכה כמותם שלא כל הרוצה ליטול את השם יטול, יריחו עיר התמרים צדיק כתמר יחוד ה' אלקים, וזהו חטאת חסרון, ובעבודה זרע אדם העולה ע"י הדעת שמחבר חו"ג, משא"כ זרע בהמה יכול להיות היסח הדעת שעי"ז יכול לבוא לידי חטא בשוגג, משא"כ האבות הן המרכבה איך ישכח כו', ומ"מ מקום שבעת"ש עומדים כו' וזהו מעלת החטאת ל' נקיון על העולה, שבעולה המתנות הם שתיים שהן ארבע מזרחית צפונית י"ה, מערבית דרומית ו"ה, אבל החטאת ד' מתנות, ובא לו לקרן קוש"י, להמשיך מלמעלה מש' הוי' בש' הוי' ולכן מקום שבעת"ש עומדים צ"ג אינם יכולים לעמוד כו'.
וא"ו) ובזה יובן13 מה שעולת תמיד הי' מכבשים דוקא והחטאת הי' משעירים, כי הנה ארז"ל מ"ט עזי מסגי ברישא והדר אימרי כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא, נמצא שאימרי נק' נהורא והיינו לפי שאימרי הוא בחי' צדיקים ונק' אימרי ע"ש מ"ש את ה' האמרת היום כו' וה' האמירך היום כו' שהוא בחי' שבח וחשיבות וכמו שארז"ל ע"ז בגמ' ובמדרש אתם עשיתם אותי חטיבה אחת14 בעולם שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד אף אני עשיתי אתכם חטיבה אחת בעולם ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, וכ"ז הוא בחי' אימרי בחי' צדיקים כו', ועזי הוא בחי' שעירים נק' חשך ברישא חשוכא, בחי' והי' במחשך מעשיהם זו מעשה
הערות
- 12. ומתחלה הי' בא לקרן דרומית מזרחית שהוא בחי' מקור זריחת השמש : ראה גם אוה"ת בלק ע' תתקה.
- 13. ואו) ובזה יובן מה שעולת תמיד הי' מכבשים דוקא . . מ"ט עזי מסגי ברישא : ראה בכ"ז גם סה"מ תרכ"ט שם ס"ע קיח ואילך. וס"ע קכ ואילך.
- 14. את ה' האמרת . . אתם עשיתם אותי חטיבה אחת : ראה בכ"ז בארוכה לקמן ד"ה את ה' האמרת [ובהנסמן שם].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.