תמח

הנביאים, דהנה ארז"ל משה נתנבא בזה וכל הנביאים נתנבאו בכה, פי' זה אספה"מ שהוא בחי' גילוי המהות כמ"ש לע"ל הנה אלקינו זה, זה הוי' קוינו לו כו' דשם הוי' ושם אלקים שניהם בבחי' זה כמו שני מאורות הגדולים, וגם בקרי"ס אמרו זה אלי כו', וכך נבואת משה הי' בחי' זה גילוי דיחו"ע, לכן כתיב וידבר משה אל ראשי המטות כו' זה הדבר שהי' דבר ה' מאיר אצלו בגילוי גמור כמ"ש וידבר הוי' אל משה. וזהו שאנו אומרים אחר ק"ש ויציב ונכון כו' הדבר הזה פי' וקאי על מ"ש קודם בק"ש הוי' אחד שיהי' מאיר בגילוי גמור איך שאני הוי' לא שניתי והוא אחד בז' רקיעים וארץ וד"ר העולם שהוא גילוי מקור וגדלות הדבור בבחי' זה. אבל כל הנביאים נתנבאו בכה בכף הדמיון אספשא"מ כמו מראה הנק' שפיגל שאינם רואים בה הצורה ממש, רק דמות הצורה, והיינו שכמו שאין ערוך מאור הקטן לגבי מאור הגדול, כך כל הנביאים לגבי משה שלהנביאים לא הי' מאיר דבר הוי' דנבואה כ"כ כמו למשה. וזהו שאנו מבקשים ובנה ירושלים, שע"י בנין דעיר אלקינו גילוי הדבור תגדל כבוד הוי' ויהי' גדול הוי' בעיר אלקינו.

קיצור. ג' פי' בתי' חטאת, וענין פי' חסרון למעלה ז"ע מארת חסר, שני המאוה"ג זה"ע ב' שמות הוי' ואלקים ששניהם נק' גדולים כמ"ש גדול הוי' בעיר אלקינו, וכדפי' בזח"ג ויקרא מלכא בלא מטרוניתא לאו גדול איקרי, אבל בחורבן בהמק"ד, שאינו מאיר הדיבור אזי ש' אלקים הוא המאור הקטן, וזהו ההפרש בין נבואת משה שנתנבא בזה זהו כמו שמאיר ה' אלקים וכמו הדבר הזה שקאי על ה' אחד שיהי' מאיר בחי' יחו"ע, משא"כ כל הנביאים נתנבאו בכה, כדמותינו בחי' מאוה"ק, וזהו ובנה ירושלים בנין עולם הדבור כו'.

ה) ולהבין זה בתוס' ביאור⁶ צ"ל מ"ש בסש"ב פי"ב בשער היחוד⁷, בענין התחלקות מיני נבראים בשינוי הצירופים וחילופים ותמורות האותיות דעש"מ שמתגלגלים בכ"א אלפא ביתא דרל"א שערים פנים ואחור כמו א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, וא"ל ב"ם, שהצירופי אותיות דעש"מ הכתובים בתורה מהם התהוות חיות הנבראים חשובים כללים כמו בריאת שמים וארץ וכדומה שמאיר בהם דבר הוי' בגילוי כמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים, אבל פרטי הנבראים אין קץ שאינם כתובים בתורה מקבלים חיותם והתהוותם משינוי הצירופים באופן אחר וחילופים ותמורות כמו בא"ת ב"ש, שמא' נעשה תי"ו ומב' נעשה ש', והנה אין ההארה המאיר באותיות החילופים כמו בת' וש' כמו האור המאיר בא' וב' עצמן כי האלף למשל הוא עצם האור משא"כ אות התי"ו שמקבל מאל"ף אף שמאיר בו האל"ף אעפ"כ הוא אות אחר שהוא תי"ו ולא אל"ף כו' לכן כל הנבראים היותר תחתונים במעלה ומדרגה מקבלים החיות מהאותיות שבריבוי הצירופים דחילופים ותמורות דתמורות עד נבראים