תמו
תלים של הלכות, והוא בחי' ושער רישי' כעמר נקי בחי' צמר, ובחי' המצות זהו מבחי' לבושי' כתלג חיור, וב' בחי' אלו דתומ"צ מרומז בצמר הכבשים שמגז כבשים יתחמם היינו לבושי' דמצות, וצמר הכבשים הוא בחי' שער רישי' כעמר נקי. ועוי"ל טעם ד' שכבשים הוא מלשון כובש והיינו בעבודה בחי' כובש את יצרו55 שע"ז ארז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור, והיינו שע"י שכובש את יצרו הוא ממשיך מבחי' א"א בחי' סוכ"ע והיינו כמו הקרבן כי קרבן בגימ' א"א56. וזהו עלה בכבש ופנה לסובב57 שע"י העליות בבחי' כבש הוא בחי' כובש את יצרו עי"ז ופנה לסובב הוא בחי' סוכ"ע. ולכן עולת התמידין וכן רוב העולות הם מכבשים דוקא להיותם ע"י עלייתם נמשך בחי' סוכ"ע כו'.
קיצור. רוב העולות מכבשים, לפי שהכבשים כנגד יעקב, ולכן קולם קול רחמים, שז"ע התעוררות רחמים על הירידה בכדי שיהי' ההעלאה, וגם טבע הכבשים הם בביטול יותר משאר בע"ח, וגם צמר הכבשים רומזים לבחי' לבושי' כו' ושער כו' כעמר נקי שהם תומ"צ, וגם כבשים ל' כובש את יצרו שעי"ז נמשך מבחי' א"א, קרבן בגימ' א"א, עלה ע"י בחי' הכבשים ועי"ז פנה לסוכ"ע, ולכן רוב עולות מכבשים שע"י עלייתם נמשך מבחי' סוכ"ע.
הערות
- 55. שכבשים הוא מלשון . . כובש את יצרו : ראה גם לקו"ת פינחס שם עח, ד.
- 56. כי קרבן בגימ' א"א : ראה גם סה"מ תרל"ב ח"א ע' קסא.
- 57. וזהו עלה בכבש ופנה לסובב : ראה גם סה"מ תקס"ג ח"א ע' שעט (בשם הה"מ). לקו"ת פינחס עח, ד. ד"ה בשעה שהקדימו תשי"ג (נדפס בתורת מנחם כרך ח' ע' 189).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.