תמה

שם הוי' דסוכ"ע, וז"ע ב' שמות הוי' שבק"ש בפסוק ראשון להיות היכל שם הוי' דסוכ"ע המה, והכח ע"ז הוא ממ"ת שעכ"ד פרחה נשמתן זהו הכח על ההעלאה, ומה שמאנכי נמשך שהוי' יהי' אלקיך זהו ההמשכה נחוח להוי' כו'.

ג) ומעתה צ"ל למה התמידין שהם עולות היו מכבשים דוקא⁴⁷ וכנ"ל שרוב העולות הם מכבשים דוקא. הנה ארז"ל במד"ר במדבר פי"ג דרנ"ג ד'⁴⁸ שהוא בדפוס שקלאוו דף מ"ו ע"ד, שהקרבנות היו כנגד האבות, פרים בני בקר כנגד אברהם, אלים כנגד יצחק שהוא בחי' אילו של יצחק, כבשים כנגד יעקב כמ"ש והכשבים הפריד יעקב, ולכן קול הכבשים מורה על רחמים היא מדתו של יעקב להיות ברחמיך הרבים רחם עלינו, והיינו שכדי שיהי' העלאת מ"ן והמשכת מ"ד צ"ל נמשך כח ע"ז מלמעלה שהגם שנת"ל שהכח ניתן מהר סיני כו' מ"מ הרי אנו מברכים נותן התורה לשון הוה⁴⁹ שכמו שיש יצ"מ בכ"י כמו"כ יש בחי' מ"ת⁵⁰, וכמו שקודם מ"ת כתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים⁵¹ בחי' רחמים ועי"ז ואביא אתכם אלי, כמו"כ ע"י בחי' ר"ר דיעקב נמשך להיות העלאת הקרבנות דאברהם ויצחק, וזהו ליעקב אשר פדה את אברהם⁵². ולכן בתפלה קודם ק"ש אנו אומרים פסוקי רחמים והוא רחום כו', ואנו מבקשים ברחמיך הרבים רחם עלינו, וכן אבינו אב הרחמן המרחם רחם כו' היינו בכדי לעורר בחי' ר"ר על ירידת הנשמה בגוף ונה"ב מקום החשך וההעלם עוה"ז השפל והגשמי, בכדי להיות בחי' ההעלאה בק"ש שיהי' רוח האדם עולה בבחי' עולת תמיד למעלה מעלה באהבה בתענוגים כנ"ל שזהו ע"י בחי' כבשים דיעקב דוקא, בחי' בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה⁵³ קצה העליון בחי' היותר גבוה כו'. ועוד מעלת הכבשים שטבעם הוא בבחי' ביטול יותר משארי הבע"ח וכמ"ש כרחל לפני גוזזי', משא"כ בשור יש בחי' שור נגח⁵⁴ כו'. ועוי"ל מעלת הכבשים שיש צמר בעורם שמהצמר עושים לבושים כמ"ש ומגז כבשים יתחמם, ובעבודה היינו בחי' הלבושים דתומ"צ שהתורה היא בחי' קווצותיו תלתלים תלי