תמד

בעולם הנשמות ואח"כ במלאכים עד שע"י המזלות נמשך בעוה"ז הגשמי, שע"ז ארז"ל מה הנשמה ממלא את כל הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם, פי' שכמו הנשמה שמחי' את הגוף הנה היא מחי' לכל אבר לפי ערכו שאינו דומה החיות שבראש לחיות שברגל, ועד"ז יובן בענין שהקב"ה ממלא את כל העולם הוא ג"כ בכל חד לפום שיעורא דילי' בכל עולם לפי ערכו וזהו בחי' ממכ"ע, אבל בחי' סוכ"ע הוא מובדל מגדרי ההשתלשלות ומעלה ומטה שוין לפניו ית' וכמ"ש השוה ומשוה קטן וגדול, ועל בחי' זו ארז"ל אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך⁴² כי באוא"ס הסוכ"ע שוה קטן וגדול ולכן בבחי' זו גם ההדיוט יכול לברך, וכמ"ש במ"א בענין לבי ובשרי ירננו אל אל חי⁴³ שגם הלב הגשמי יוכל לרנן בבחי' אל חי כו', היינו להתפעל מבחי' א"ס ב"ה עצמותו ומהותו, וב' בחי' אלו ממכ"ע וסוכ"ע זהו ב' שמות שבק"ש ה' אלקינו בחי' סוכ"ע וה' אחד הוא בחי' ממכ"ע כי אחד הח' רומז לז"ר וארץ וד"ר העולם⁴⁴ והיינו בחי' ממכ"ע שאפי' לאחר שנעשה ז"ר וארץ וד' רוחות מ"מ הם בטלים לאחד א"כ זהו ממכ"ע רק שזהו בחי' הארת סוכ"ע בממכ"ע כו', אבל ה' אלקינו הוא בחי' סוכ"ע הארת אוא"ס עצמותו ומהותו שלמעלה מגדר עלמין ומשם נמשך להיות אלקינו, וכמ"ש היכל הוי' המה, שכמו ההיכל הוא דירת המלך כמו"כ אנחנו בנ"י הם היכל ה' כו' גילוי בחי' אוא"ס כמו ניחוח דקרבנות, וכמ"ש במ"א בענין ונקדשתי בתוך בנ"י, ובענין ושכנתי בתוכם⁴⁵, בתוך תוך פנימיות נקודת לבב נש"י כו'. וע"ז כתיב עולת תמיד העשוי' בהר סיני⁴⁶, שהכח לזה להיות יכולים להמשיך בחי' אוא"ס ב"ה הסוכ"ע, היינו שיהי' ביכולת להעלאת מ"ן ושיומשך בחי' המשכת מ"ד כזה, זהו מהר סיני שהכח לזה ניתן מהר סיני בשעת מ"ת שעל כל דבור פרחה נשמתן כמ"ש נפשי יצאה בדברו ומזה נמשך הכח על בחי' העלאת מ"ן אח"כ בק"ש, והמשכת מ"ד הוא מבחי' אנכי שאמר במ"ת שמבחי' אנכי נמשך להיות ה' אלקיך אלקי' שלך כו'.

קיצור. בקרבן עיקר ההקרבה הוא חלב ודם חו"ג, וע"י העלאת חו"ג לך ה' הגדולה והגבורה, עי"ז נמשך להיות כל בחי' כלליות בשו"א, ועכשיו תפילה במקום קרבנות להקריב נה"ב ששרשה מפני אדם שבפני שור, שכשנמשך אחר תאוות גשמי' ה"ה גרוע מבהמה שאין לה לב להבין, ולכן עלייתו עוד גבוה יותר, וההקרבה הוא חלב ודם, חלב תענוג להיות בבחי' אהבה בתענוגים, ודם הוא בחי' אהבה ברשפי אש, ועי"ז נחוח להוי', שהוי' יהי' אלקינו אלקים שלנו, והיינו בחי'