תמג

יחפוץ בג"ע ובעוה"ב³⁶ כל שהוא עמך היינו אפי' בחי' מקור החיים מקור התענוגים כמ"ש כי עמך מקו"ח ג"כ לא יחפוץ, וזהו כוונת מ"ש ועמך לא חפצתי אפי' מה שהוא עמך לא חפצתי ג"כ. כי הנה יש ברצון שני בחי' חפץ ורצון³⁷, חפץ הוא פנימיות הרצון, ורצון סתם הוא בחי' חיצוניות הרצון, וכמארז"ל כופין אותו עד שיאמר רוצה אני שזהו ג"כ רצון הגם כי אינו חפץ בפנימיותו כך מ"מ זה נק' רצון כו'. והנה הנהגת האדם צ"ל כל חפצו האמיתי יהי' רק בבחי' א"ס עצמותו ומהותו ב"ה, ולא יחפוץ בשום תענוג גשמי, וההנהגה בדברים ההכרחי' לא יהי' בתאוה למלאות נפשו הטבעי' והבהמית כ"א בדרך כפי' והכרח, וכמארז"ל כאלו כפאו כו'³⁸, ואפי' בתענוגים רוחני' לא יהי' ג"כ פנימיות רצונו בזה כי כל שהוא עמך היינו אפי' בחי' עמך מקו"ח לא חפצתי וכנ"ל, ועיקר פנימיות הרצון היא החפץ יהי' בבחי' אוא"ס בתענוג נפלא וחייו הגשמי' יהי' אצלו בבחי' בע"כ אתה חי כמו שבע"כ אתה מת כו' ועיקר חפצו האמיתי' יהי' בבחי' ביטול אמיתי בבחי' אהבה בתענוגים לאלקות כו', וז"ע הקרבת החלב שבחי' התענוג שלו יקריב להיות רק תענוג בבחי' אוא"ס ב"ה כו'. ועד"ז יובן ענין הקרבת הדם ג"כ, כי הנה הדם הוא הנפש, והיינו שכל החמימות שבנפשו ובחי' רתיחות הדמים בהבלי עולם ובחי' רשפי אש שבנפשו הבהמית בחמדת עוה"ז יהפך להיות רשפי אש שלהבת י"ה בכל יום ע"י ההתבוננות בק"ש ותפלה שז"ע רוח האדם עולה למעלה מעלה כעולת התמיד וזבח דקרבנות כו'.

וז"ע ההעלאה שבתפלה, ועי"ז נעשה אח"כ המשכה, וכמו בקרבנות הוא בחי' ריח ניחוח להוי' שע"י העלאת הריח נמשך בחי' נחוח להוי' כמו"כ ע"י ההעלאות בחי' חלב ודם שבאדם בק"ש עי"ז נמשך בחי' המשכת אלקות הוי' אלקינו שיהי' בבחי' אלקי' שלנו, וכמ"ש בלק"ת בסד"ה כי כארץ תוציא צמחה³⁹ שבש' אלקים אומרים אלקינו שע"י הצמצום הוא נעשה אלקי' שלנו, וכמו"כ ע"י הביטול דק"ש יהי' נמשך בחי' נחוח להיות שם הוי' ג"כ אלקינו וכמ"ש אנכי הוי' אלקיך שנמשך מבחי' אנכי מי שאנכי שהוי' יהי' בבחי' אלקיך אלקים שלך, וכמ"ש רז"ל עתידים צדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה⁴⁰ ופי' רש"י ז"ל שיהי' שמם הוי', והיינו ע"י העבודה בהיום לעשותם כו', ובחי' שם הוי' זה היינו בחי' שם הוי' שהוא בבחי' סוכ"ע, כי בק"ש כתיב שני שמות הוי', ה' אלקינו ה' אחד, סוכ"ע וממכ"ע⁴¹, פי' ממכ"ע הוא בחי' סדרי ההשתלשלות שראשית הגילוי הוא בע"ס דאצי' ואח"כ נמשך