תמא

והכהן איש החסד מעלה אותה לשרשה פני שור, ועי"ז החיות נושאות את הכסא עם דמות כמראה אדם לבחי' כי לא אדם דבריאה, ועי"ז מתעורר בחיון עילאין דז"א דאצי' והכסא בחי' בינה עם בחי' כמראה אדם חכמה דאצי' שיתעלו ע"י הכהן דרב חסד להתעלות עד רזא דא"ס, ועי"ז נמשך נחוח להוי' שיהי' הצמצום דיו"ד בחי' אנת הוא חכים, ושיומשך למטה, וזהו כמשל הלחם שכמו הלחם בגשמיות מחבר הנשמה עם הגוף כן הלחם דקרבנות מחבר בחי' אנת הוא נשמתא לגופין דאצי'.

ב) והנה העיקר בהקרבן הי' הקרבת חלב ודם²⁷, ופי' בזהר חלב ודם בחי' חיור וסומק שהחלב שרשו מחסד והדם שרשו מגבורה וע"י הכהן שהי' מעלה חלב ודם הגשמי' בחי' חו"ג עי"ז הי' מעורר ההעלאה עד רום המעלות עד חו"ג היותר עליונים, והעלאה זה גורם המשכה במדות עליונות וכמ"ש במ"א בענין הללו את ה' מן השמים²⁸ עי"ז נמשך הללוהו במרומים ומלאכיו וצבאיו, כי ע"י העלאת וביטול המדות לאוא"ס דלאו מכל אינון מדות שז"ע לך ה' הגדולה כו' עי"ז נמשך כי כל בשמים ובארץ כל הוא בחי' כלליות מל' אמרו אליו כל תשא עון כתר הכללי²⁹ שיומשך בשמים ובארץ³⁰, והיינו שיומשך במדות עליוני' מבחי' אוא"ס שלאו מכל אינון מדות כו', וזהו ענין הקרבן בכלל, הקרבת חלב ודם חו"ג ורזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס ומשם הוא בחי' אוא"ס דלאו מכל אינון [כו'] אשר שם אם צדקת כו' שאינו תופס מקום כלל נמשך לכפר על נפש החוטא כו'.

ועכשיו שאין לנו קרבנות תיקנו לנו התפלה כנגד תמידים, שתפלה וק"ש שבכ"י הם בחי' עולת תמיד, שלכן ארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים נמצא שנק' הק"ש בשם עולה, שע"י התבוננות בק"ש בפסוק ראשון עי"ז הוא זובח את יצרו להיות ואהבת כו' בכל לבבך וארז"ל בשני יצריך שגם היצה"ר ישוב לאהבה את ה' כו', והיינו בחי' הנה"ב שהיא בחי' רוח הבהמה היורדת למטה בארץ בתענוגים ותאוות גשמיות יהפך להיות רוח האדם עולה למעלה מעלה לה' כעולה וכקרבן שגם נה"ב שרשה מפני שור רק שזהו