תלו

ובראשי חדשיכים כו' (א)

בס"ד. (ש"פ קרח, ט"ל).

[tochen_begin]עולות וחטאות כו' אין לך עשב כו' כהן חלב ודם - (פרק: א-ג)[tochen_end]

[zman_begin]קרח, א' דר"ח תמוז[zman_end]

ובראשי חדשיכם¹ תקריבו עולה כו' כבשים בני שנה כו', ושעיר עזים אחד לחטאת לה', וארז"ל (חולין פא"ט ד"ס ע"ב) מה נשתנה שעיר ר"ח שנאמר לחטאת לה', משא"כ בשאר החטאות שאינו נאמר לה' כ"א לחטאת סתם, אמר הקב"ה שעיר זה יהי' עלי כפרה על שמיעטתי את הירח, וצ"ל מהו שייך למעלה לשון וענין חטא עד שאומר שעיר זה יהי' עלי כפרה. הנה בקרבנות הי' שני בחי' עולות וחטאות, והנה בד"כ העולות היו מכבשים כמו תמידין שהיו עולות וכמ"ש עולת תמיד כו' היו מכבשים וכמ"ש את הכבש אחד תעשה בבקר כו' וכן בשבת הקריבו ב' כבשים והיו ג"כ עולות, וקרבן חטאת הי' ע"פ רוב מעזים כמ"ש ושעירי עזים לחטאת רק שחטאת כהן המשוח הי' פר וכן פר יוהכ"פ, וחטאת יחיד לפעמים הי' כבשה אחת כו'.

ולהבין כ"ז נקדים תחלה ענין הקרבן, הנה כתיב את קרבני לחמי לאשי שהקרבנות שמקריבים חלב ודם ע"ג המזבח נק' בחי' לחם למעלה², לבחי' האישים עליונים, שהם השרפים שנק' אש ע"ש הרשפי אש, ונק' שרפים ע"ש שנתוקדו כבר ע"י הרשפי אש כו', וכמו"כ הם נק' אישים ג"כ ע"ש זה כו'. וע' מזה בד"ה אם כסף תלוה את עמי³, וזהו שארז"ל רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, ולכאורה אינו מובן איך שייך לומר שע"י הקרבנות יהי' בחי' לחם למעלה, וגם מה צריכים ללחם הלא משה כשהי' בהר ארבעים יום כתי' בי' לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי, כי אזלת לקרתא עבדית כנמוסיה (מד"ר תשא פמ"ז), וכ"ש המלאכים אישים עליונים, וכ"ש שאינו מובן ענין רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים.

ויובן בהקדם שורש ומקור בחי' הצומח, דהנה ארז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר גדל, שכל עשב פרטי יש לו שרש ומקור