תלה

עשה"ד וע"מ שמתחברים ע"י ך"ב אותיות התורה, ולכן כפל לאמר דבר נגד עשה"ד ואמרת ע"מ.

יו"ד) אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, והענין דהנה ארז"ל במד"ר נשא תוך פי"ב שכל מה שהי' בעולם הי' במשכן²², בראשית ברא כו' את השמים ובמשכן יריעות המשכן דכתיב נוטה שמים כיריעה, בשני יהי רקיע ויהי מבדיל במשכן והבדילה הפרוכת, בשלישי יקוו המים במשכן הכיור, ברביעי יהי מאורות במשכן המנורה, שהמנורה הי' נגד המאורות, ונמצא פי' מול פני המנורה היינו מאמר יהי מאורות, וא"כ צ"ל מהו ענין מה שיאירו ז' נרות המנורה בבחי' מאמר דמאורות שהוא מול בחי' המנורה. אך הענין הוא דהנה בז' ימי בראשית האיר בחי' אור שנברא ביום ראשון שהי' אדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו, והקשו מדוע לא אמרו מתחילת העולם²³ ועד סופו, אלא שהכוונה במ"ש מסוף העולם ועד סופו מסוף עלמא דאתכסיא מלמטלמ"ע שהוא תחילת עלמא דאתכסיא מלמעלמ"ט, ועד סופו עלמא דאתגלי', ונמצא שהי' אדם מביט בו בשני עולמות עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלי', ראה שאין העולם כדאי להשתמש בו עמד וגנזו, והיכן גנזו גנזו בתורה, ונת' לעיל שמה שהנרות קיימים לעולם ז"ע נר מצוה ותורה אור שהתומ"צ נק' נר, וא"כ ז' קני המנורה ז"ע בחי' ז' ספרי תורה שספר במדבר נחלק לג' ספרים עד ויהי בנסוע הארון, וב' פסוקים של ויהי בנסוע הוא ספר בפ"ע, ומן ויהי העם הוא ג"כ ספר בפ"ע וזהו ז' ספרי תורה בחי' חצבה עמודי' שבעה שהם נגד ז' נרות המנורה, וע"י נרות המנורה יאירו ז' הנרות את בחי' מול פני המנורה היינו בחי' מאמר דיהי מאורות, ע"ד שארז"ל גבי שרה שהוסיפה על המאורות, ועד"ז יובן כאן היינו שיאירו ז' נרות המנורה את בחי' מול פני המנורה היינו בחי' המאמר דיהי מאורות שיומשך בו האור מבחי' אור שנברא ביום ראשון שהי' אדם מביט כו' שזהו הוספה על המאורות דעכשיו שהראי' אינה בערך כלל נגד הראי' שהי' ע"י הנברא ביום ראשון, וזהו שא' יאירו שבעת הנרות, כי מול פני המנורה זהו מאמר יהי מאורות כנ"ל.

קיצור. מול פני המנורה הוא מאמר יהי מאורות, ומול מאמר זה יאירו שבעת נרות המנורה בחי' ז' ספרי תורה שיאיר בחי' אור שנברא ביום ראשון שגנזו בתורה במאורות, וע"ד שרה שהוסיפה על המאורות במד"ר פנ"ג.