תכ

דל"ד סע"ב דכד אתברכו כנס"י ע"י דכהני כדין אתקרי על שמיהון הה"ד ממלכת כהנים, דענין שמתברכת ע"י הכהן ז"ע בחי' שושבינא דמטרוניתא, ועי"ז נעשה בחי' מלוכה שז"ע מדת ההתנשאות שבבחי' המל', וע' בפי' רש"י בדה"א סי' ך"ט שפי' על תי' ממלכה10, דהנה בשר ודם כשממליך מלך, הנה המלך נעשה מלך אבל הממליכים אותו אינם מלכים, וכמו שפי' ר"ש ממלכת כהנים דכהנים ממליכים לה ומחברא לה במלכא אבל מלכות כהנים לא אקרו, והיינו שהכהנים עצמם אינם מלכים כ"א שממליכים את בחי' המל' על כל גינזי מלכא, אבל הקב"ה אינו כן דעם היות שהוא ממליך מלכים עכ"ז לו היא המלוכה כו', ולכן אמר ממלכה דאם היות שממליך כו' ומ"מ לו היא המלוכה שהיא התנשאות דבחי' המל', ומ"מ גם בחי' זו היא לך כו').

ועד"ז יובן בבחי' דבר ה' דנבואה, שכל הנביאים נתנבאו בכה ז"ע שלא הי' מאיר אצלם בחי' הדבור דדבר ה' כמו שהוא באצי' בבחי' לך ה' הממלכה שהוא בחי' מל' בחי' דבר ה' כמו שהוא באצי' בבחי' יחו"ע כנ"ל, כ"א בבחי' דמות לבד וכמ"ש וביד הנביאים אדמה בחי' כדמותנו הנק' כה, אסשא"מ כו'.

וז"ע מ"ש זה דבר ה' אל זרובבל, שזהו מה שפירש לו דבר הנבואה שראה את המנורה במראות הנבואה. והענין הוא שישראל היו נקראים בזמן ההוא בשם זרובבל11 ע"ש וזרעתי' לי בארץ, וכמארז"ל ברפ"ח דפסחים, ולהיות כי נזרעו אז בבבל לכן נק' זרובבל שזהו ב' תיבות זרו בבל שנזרעו בארץ בבל, וע"ש זה קראו הנשיא בשם זרובבל ע"ש המאורע בימים ההם ובזמן ההוא, והצמיחה שנעשה ע"י הזריעה שנזרעו בבבל זהו מה שנראה לזכרי' הנביא שהי' מן הנביאים שנתנבאו בכה, מראות מנורת זהב, ופירש לו שזהו ענין זה דבר ה' פי' שבבחי' דבר ה' יאיר בחי' זה בחי' אספה"מ שנק' זה, והיינו בחי' דבר ה' כמו שהוא למעלה באצי' ששם הוא בבחי' דבר ה' היינו בבחי' המל' ג"כ בחי' זה וכמ"ש לך ה' הממלכה שגם בחי' דבר ה' הוא ג"כ בבחי' לך ע"ד כמו מדות הגדולה והגבורה והת"ת שהם לך כו'. וע"ד כמו שיהי' לע"ל דכתיב ונגלה כבוד הוי' וראו כו' כי פי הוי' דבר שקאי על בחי' דבר ה' כמו שהוא מיוחד באצי' בבחי' הביטול דיחו"ע כו'. ולכן ארז"ל בירושלמי פ"ק דמגילה הנביאים והכתובים עתידים להבטל, והיינו מפני כי לע"ל יהי' גילוי בחי' זה כמ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, לכן הכתובים שהם מבחי' מל' שנק' כה וכן הנביאים שנתנבאו בכה עתידים להבטל, פי' שלגבי עוצם הגילוי שיהי' לע"ל לא יהיו נחשבים כלל, כמ"ש בת"א בד"ה יביאו לבוש מל' ובהביאור12, וע"ד שרגא בטיהרא כו',

הערות

  1. 10. וע' בפי' רש"י בדה"א סי' ך"ט שפי' על תי' ממלכה : ז"ל רש"י שם (כט, יא): מלך אם נתן לעבדו אחד שררה וממשלה במלכות אחר, השר הוא עבדו בכל מקום שהוא, אבל המלכות אינו של מלך, ומי שהמלכות שלו אין העבד המושל שלו, אבל הקב"ה שלו הוא העבד הממונה למושל וגם המלכות שלו, אקטוריא בלע"ז, ולפיכך כתיב לך ה' הממלכה והמתנשא עליהם.
  2. 11. וז"ע מ"ש זה דבר ה' אל זרובבל . . שישראל היו נקראים בזמן ההוא בשם זרובבל : ראה לקו"ת בהעלותך שם כט, ג.
  3. 12. בת"א בד"ה יביאו לבוש מל' ובהביאור : דף צ, ד ואילך. צב, א ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.