תיח

כה, וכמארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה שדבר ה' שהי' מתגלה לנביאים נק' בשם כה, נוסף עליהם משה שנתנבא בזה כמ"ש זה הדבר אשר ציוה ה', וענין בחי' המנורה הוא המשכת בחי' זה בבחי' דבר ה' שהי' נק' בזמן זכרי' בשם כה. וזהו זה דבר ה' שענין מראה הנבואה שראה זכרי' מנורת זהב כו' זהו המשכת בחי' זה בבחי' דבר ה' שנק' בשם כה כו' בימים ההם ובזמן ההוא כו'.

קיצור. רש"י פי' פני המנורה נר האמצעי, וצ"ל דהל"ל יאירו ששת הנרות, ובמד"ר הנרות לעולם, ותי' הרמב"ן שזהו נרות דחנוכה וזהו דוחק. ויובן בהקדם נרות דזכרי' שהם בחי' המשכת בחי' זה בבחי' דבר הוי' שנק' בשם כה כמארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה.

ב) והנה שרש ההפרש בין בחי' זה לבחי' כה, ז"ע ההפרש שבין צלם לדמות⁴ וכמ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, שענין בחי' הדמות הוא אינו עצם הדבר, כ"א דמות הדבר ההוא לבד, וכמו דמות הנראה במראה שמצטייר דמות הדבר שעומד נגד המראה בכל פרטי ציורו שיש בדבר, אבל מ"מ אינו עצם הדבר כלל כ"א מה שנראה במראה לבד בבחי' או"ח כמ"ש במ"א⁵, ואמנם בצלמנו הוא בחי' עצם צלם דבר ההוא. וכמ"כ ענין בחי' כה אינו עצם הדבר כ"א בחי' דמות דבר ההוא לבד, וכמ"ש וביד הנביאים אדמה שהוא בחי' כה בחי' כדמותינו שהוא כמשל דמות הנראה במראה, וכמ"ש במראה אליו אתודע, משא"כ משה נתנבא בזה דכתיב בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט באספקלריא המאירה שהוא כמו הרואה דרך זכוכית בהירה שרואה עצם מהות דבר הנראה כו' ולא דמותו לבד שמצטייר במראה (הנק' שפיגל בל"א) שאינו עצם הדבר כלל כ"א דמותו לבד כו'.

(ואמנם עדיין צ"ל ההפרש בין אסה"מ לאשא"מ, שהרי נת' בד"ה וככה תאכלו פנ"ז ופע"ג⁶, שענין ראיית העין זהו לפי שגלגל שבעין שהוא בהיר מאד הנה מאחוריו הוא חשוך, וכשמביט באיזה דבר מצטייר דבר ההוא בכלי העין מפני החשכות שיש באחורי גלגל העין שאינו מניח לעבור יותר, כמו שציפוי כסף דק שמצפים הזכוכית שע"י נעשה או"ח מדבר שמראין בה, כ"ה בכלי העין עצמו ג"כ. וא"כ לפ"ז גם דבר שרואים בכלי העין עצמו ה"ה ג"כ ע"ד הנראה באספקלרי' שאינה מאירה, ומהו ההבדל ביניהם. אמנם באמת אינם דומים כלל, שהרי כשמעמידים איזה דבר נגד המראה אז כשרואה אותה במראה ה"ה רואה ציור דמות דבר שנראה במראה ע"י כלי העין שלו שהוא ג"כ כדוגמת מראה והיינו שדמות