תטז

יומין דחול מאיר בח"ל מבחי' ו"ק דעשי' ויצי' ובא"י מו"ק דבריאה, אבל בשבת הוא זמן עליית העולמות ומתעלים ו"ק דעשי' בו"ק דיצי', וו"ק דיצי' מתעלים בו"ק דבריאה, ובחי' ו"ק דבריאה מתעלים בו"ק דאצי', ככה לע"ל יהי' ג"כ עלי' אחר עלי' שזהו יבא כל בשר בבחי' עלי' אחר עלי' כמו בשבת וחדש עכשיו, וכמו"כ הוא הטיול בג"ע שזהו ענין והתהלכתי בתוככם, וכמו"כ הו"ע צאינה וראינה שהוא ל' הילוך ולהשיג בחי' עטרה שעטרה לו אמו. וזהו מ"ש ולאמר לציון עמי אתה א"ת עמי אלא עמי בחיריק¹⁵, והיינו שע"י בחי' ציון בחי' התורה תבואו לבחי' עמי היינו כביכול עמי בשוה, והוא בחי' העטרה שנטל לעצמו בחי' בעטרה שעטרה לו אמו.

ז) (וזהו על ג' דברים העולם עומד על התורה כו', שג"ד אלו זהו מ"ש ואשים דברי בפיך זהו עמוד התורה, ובצל ידי כסיתיך זהו עמוד הגמ"ח, לנטוע שמים וליסוד ארץ זהו עמוד העבודה¹⁶ שהם הקרבנות שריחן עולה לשמים, וכמ"ש סולם מוצב ארצה דא כבש המזבח, וע"י ג' דברים אלו עי"ז ולאמר לציון היינו למי שנשאר בציון הוא בחי' תורה כמ"ש כי מציון תצא תורה ובירושלים הוא בחי' המצות, עמי אתה כביכול עמי בחיריק היינו בבחי' כתר אחד שהיא העטרה שעטרה לו אמו כנ"ל, ולכן יאמרו המלאכים קדוש לפני הצדיקים המקיימים תומ"צ שז"ע ציון וירושלים כנ"ל כדרך שאומרים עכשיו לפני הקב"ה, מפני כי עמי אתה כבי' עמי בחיריק כו'. וזהו ג"כ כמ"ש ואנשי קדש תהיון לי, קדש הוא למעלה מבחי' קדוש, ולכן יאמרו לפניהם קדוש שהוא בחי' קדוש בוא"ו מפני כי יתעלו להיות בבחי' קדש כו'.

ועוי"ל דהנה ענין בעטרה שעטרה לו אמו זו כנס"י, הנה אמו מעטר העטרה למלך שהשלום שלו, אבל העטרה היא למעלה מבחי' אמו, ולע"ל כתיב אשת חיל עטרת בעלה, שאשת חיל הוא כנס"י תהי' לע"ל העטרה עצמה והיינו שבחי' המל' תהי' במקום הכתר, והיינו בחי' כתר דאו"ח, ולכן יצאו מ"ח מירושלים דוקא אל* הים הקדמוני בחי' חכ', ומאחר שכנס"י תהי' העטרה עצמה, א"כ מובן ענין מה שעתידים המלאכים שיאמרו קדוש לפני כנס"י כדרך שאומרים לפני הקב"ה מלך שהשלום שלו להיותם בחי' העטרה שנטל לעצמו כו').

*)אל הים הקדמונה בחי' חכ': בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: (וגם י"ל ים הקדמוני הוא בחי' ח"ס חכ' בחי' חכ' שבכתר כי הת"א מתרגם על בראשית ברא בקדמין, ועכ"ז בקדמין הוא פירושו של בראשית שהוא בחי' ראשית חכ' וא"כ הוא בחי' חכ' דא"א, ולע"ל יצאו מ"ח מירושלים בחי' מל' אל הים הקדמוני בחי' ח"ס חכ' שבכתר).