תיג

העלאה שמעלה את מחשבתו ומקשרה לבחי' התורה זהו הכח להשיג בחי' כח ההעלאה שנמצא בתורה שהיא הנותנת כח ועוז להיות בה וע"י יוכל לבוא לבחי' העלאה באהבת בכל מאדך, ומצות הדבור בתורה עי"ז הוא כח לבחי' ההמשכה שע"י המצות, כי ע"י דבור התורה נעשה ג"כ בחי' המשכה כמשארז"ל כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, לכן דבור התורה היא הנותנת כח גם לההמשכה שע"י המצות.

ובד"כ הנה ג"פ קדוש אלו נמצא גם בק"ש דהנה בפ' ראשונה של ק"ש יש בה מ"ב תיבין מן ואהבת עד ובשעריך, והנה נת' בזהר ששם מ"ב עולה⁶ ואינו יורד והרי הוא כדוגמת ענין הקרבן שעולה עד רזא דא"ס כנ"ל והוא בחי' ההעלאה בכל מאדך אשר עי"ז נעשה ונמשך עטרה לו ית', אבל למטה אינו נמשך מזה כלום כו', ופ' שני' של ק"ש הוא ענין המצות כמ"ש בה והי' אם שמוע תשמעו אל מצותי, והוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט ע"י המצות, ופ' שלישית של ק"ש היא הכח לההעלאה והכח לההמשכה, כי כתיב אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ, שהוא בחי' הכח אשר נתתי לכם לצאת ממצרים, וה"ז כמו בחי' תורה שהיא נותנת כח להעלאת אהבת בכל מאדך והכח לההמשכה ע"י המצות.

וזהו ג' בחי' קדוש שהם ג' עטרות, הא' הוא מ"ש כי קדוש אני הוא בחי' עטרה שנטל לעצמו וה"ז מ"ש במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו זו כנס"י ע"י בחי' העבודה באהבת בכל מאדך, וב' עטרות שנתן בראש בניו הם בחי' קדוש דתורה וקדוש דמצות שזהו ב' עטרות שעיטרו לישראל בשעת מ"ת כמשארז"ל בשעה כו' ירדו מלאכי השרת וקשרו להם ב' כתרים א' כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע.

ה) ומעתה צ"ל מה שייך ב' עטרות אלו דתומ"צ לנעשה ונשמע, הנה נעשה הוא בחי' הכלים ונשמע הוא בחי' האורות⁷, וגם נעשה הוא בחי' המצות, ונשמע הוא בחי' תורה, ושניהם עולה בקנה א', כי המצות הם כלים והתורה אור כמ"ש כי נר מצוה ותורה אור שנמשל המצות לנר כמו שהנר מחזיק השמן ופתילה, והשמן ופתילה מחזיק האור, וא"כ הנר מחזיק השמן ופתילה והאור, ככה המצות שנמשלו לנר הם הכלים להשראת האור דתורה, ולכן צ"ל תחלה בחי' [הקדמת] נעשה לנשמע כי האור בלא כלי א"א להיות נאחז כנודע. וזהו שאנו מבקשים קדשנו במצותיך ותן חלקינו בתורתך, שאנו מבקשים תחלה קדשנו במצותיך ואח"כ ותן חלקינו בתורתך, והיינו מטעם הנ"ל שהאור בלא כלי אינו נאחז.