תיב

זה מן הפסוק קמו בני' ויאשרוה שלשון ויאשרוה הוא לשון שהכל מהללים אותה מחמת שהוא דבר פלא, וכמו"כ פי' אשר קדשנו במצותיו אשר הוא דבר פלא כו', וע"י המצות ממשיכים מבחי' אשר תענוג עליון וכמ"ש במ"א² שע"י המצות ממשיכים להיות לו ית' דירה בתחתונים.

וזהו בחי' קדוש הב' להמשיך קדושתו ית' למטה. וזהו שתרגם בקדושא דבי סדרא על קדוש הא' קדיש בשמי מרומא עילאה, ועל קדוש הב' קדיש על ארעא עובד גבורתי', כי קדוש הא' הוא בחי' בכל מאדך שהיא בבחי' העלאה מלמטלמ"ע, וע"י העלאה זו נמשך תוס' אור למעלה, והיינו שע"י העלאה זו נמשך בחי' כתר דאריך שהוא עטרה לו ית'³ שז"ע במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו זו כנס"י ע"י העבודה כנ"ל, אבל למטה אינו נמשך מזה כלום, לכן תירגם ע"ז קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתי' לפי שההמשכה הבאה ע"י קדוש זה הוא בשמי מרומא כנ"ל, אבל על קדוש השני תרגם קדיש על ארעא, לפי שע"י קדוש הב' היינו קדוש דגמ"ח שהם המצות ממשיכים דירה בתחתונים שהוא גילוי אלקותו ית' למטה בנבראים לכן תרגם על קדוש זה קדיש על ארעא כו'.

ועל קדוש הג' תרגם קדיש לעלם ולעלמי עלמיא כי הנה קדוש הג' הוא קדוש דתורה. ולהבין ענין קדוש זה, הנה התורה היא הנותנת כח לההעלאה וכח לההמשכה, כי יכול האדם לומר ולהפיל א"ע איך אוכל ע"י עבודתי להגיע לעצמותו ית' רם ונשא שוכן שחקים, וכמו"כ על המצות אשר אני עושה איך אוכל להמשיך דירה בתחתונים מי אנכי כי באתי עד הלום, לזה הוא ענין הקדוש הג' שהוא קדוש דתורה שהתורה היא הנותנת כח שיוכל להיות בחי' ההעלאה בק"ש באהבת בכל מאדך והיא גם היא הנותנת כח שיוכל להיות ההמשכה ע"י קיום המצות כו'. כי בד"כ יש בלימוד התורה ב' דברים הא' הוא דבור התורה וכמ"ש בכל התורה ל' וידבר ה' אל משה כו' דבר אל בנ"י שעיקר מצות התורה היא בדבור, והב' הוא בחי' עיון התורה⁴ שיעיין ויהגה תמיד בלימוד התורה שזהו ענין המחשבה שבלימוד תורתינו הקדושה (וכמ"ש ובתורתו יהגה כו' ופרש"י כל לשון הגה הוא בלב כד"א והגיון לבי, לבך יהגה אימה כו', וא"כ מ"ש והגית יומם ולילה הוא מצות ההגיון בתורה, וענין ההגיון הוא המחשבה בתורה⁵ כמשפרש"י הנ"ל ובמצ"ד ובלע"ז שם). והנה בחי' עיון התורה הוא מה שמקשר ומחבר בחי' המחשבה בתורה זהו בחי'