תיא

היום הוא טרוד בעסקיו שהוא בחי' הסתר, ושב מהעסק ומתפלל מנחה ה"ז בחי' תשובה, ולכן אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה, שמעלת תפלת מנחה כנגד שארי התפלות הוא כמו מעלת אהבת בכל מאדך נגד בחי' בכל נפשך), כי בכל מאדך היא כמ"ש אליך ה' נפשי אשא וכמ"ש בידך אפקיד רוחי ר"ת באר, כמו שהבאר נובע תמיד כך אהבה זו היא בתמידות, כי אהבת בכל נפשך מחמת שהיא ע"פ טעם ודעת לכן יכולה לפסוק אחר התפלה אבל אהבת בכל מאדך מפני שהיא למעלה מן הטו"ד יכולה להיות בתמידות. ובד"כ ההפרש שבין אהבת בכל נפשך בין אהבת בכל מאדך, שאהבת בכל נפשך היא אהבה בכלי, אבל אהבת בכל מאדך היא אהבה שאינה מתיישבת בכלי, שהיא אהבה שלמעלה מבחי' כלי וגבול, ועי"ז מגיע לעצמיות אוא"ס ב"ה. וזהו עמוד העבודה כי עבודה היא בחי' עבודת הקרבנות שמקריבין הבהמה ע"ג המזבח ומעלי' אותה כו', ואיתא בזהר שרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס, ועכשיו תפלות כנגד תמידין תקנו שע"י בירור הנה"ב מגיעים לרוממות עצמותו ית'.

וזהו בחי' קדוש הא'²⁷, פי' קדוש הוא ההתבוננות איך שהוא ית' הוא קדוש ומובדל ואינו בגדר עלמין ובי"ה ה' צור עולמים שבשני אותיות נברא העולם ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז, ולא כמו שהנשמה מחי' את הגוף כו' אין ערוך לך לעצמותו ית', אשר ע"י התבוננות זה תכסוף נפשו ליכלל וליבטל לעצמיות אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' חכ', וזהו קדוש הא' אשר עי"ז ממשיכים בחי' עטרה למלך שהשלום שלו, וזהו ענין הרצוא ליכלל וליבטל אליו ית'.