תז

אחד ותראה היבשה שנעשה הארץ למעלה מן המים שהם הים כו', וזהו לרוקע הארץ על המים כו'. ולכן כתיב יורדי הים שההולכים בים נקראים בשם יורדי הים שהוא בחי' ירידה לפי שהארץ הוא למעלה מן הים וכמ"ש לרוקע הארץ על המים, כי לעולם חסדו שזהו חסד מאתו ית'.

ב) והנה באמת צ"ל מפני מה מצד הבריאה היו המים על הארץ ואח"כ גזר גזירה שיהיו המים מתחת לארץ והארץ יהי' על המים, ולמה לא ברא לכתחלה שיהי' הארץ על המים כמו עכשיו אחר הגזירה כו', ואף שזהו נגד הטבע הלא הוא ית' כל יכול כו'. והענין הוא דהנה ים ויבשה הם עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא¹², שים הוא בחי' עלמא דאתכסי' ויבשה היא הארץ בחי' עלמא דאתגליא. והנה ארז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים, והיינו שכל מה שיש בעלמא דאתגליא ישנו גם בעלמא דאתכסי', שכמו שנמצא ברואים בעלמא דאתגלי' ככה יש ברואים בעלמא דאתכסי' שהם המלאכים כו', ולכן מצינו שהמלאך אומר על עצמו בי נשבעתי, ולכאורה איך יכול לאמר על עצמו בי נשבעתי, והיינו מפני שאינו מסתיר כלל, ואף שהמלאכים יש להם ג"כ גופים, רק שהגופים שלהם הם מאש ורוח¹³ כמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט הרי כי יש להם ג"כ גופים אך הגוף שלהם אינו מסתיר כלל על האור המאיר כו', ומפני כי הגוף שלהם אינו מסתיר הם בבחי' ביטול ולכן יכול לומר על עצמו בי נשבעתי כו'. וכן אמר משה במשנה תורה ונתתי מטר¹⁴ ארצכם, והקשו איך אמר על עצמו ונתתי. אך הענין הוא מפני כי משה הי' מעלמא דאתכסי' כמ"ש מן המים משיתיהו, ולכן לא הי' הגוף שלו מסתיר כלל, ולכן הי' יכול לומר על עצמו ונתתי כו'. וזהו שנקראו המלאכים בזהר בשם נוני דימא רבא, והיינו שכמו ברואים שבים הם בטלים ומובלעים בתוך הים, שדגים שבים מיד שפורשים מן הים הם מתים שא"א להם להפרד מן הים, גם כי הדגים הם קרירים בטבע לפי שהם מיסוד המים, משא"כ ברואים שבארץ¹⁵ אף שמקבלים חיות מן הארץ כי הארץ תוציא צמחה וכמ"ש ארץ ממנה יצא לחם, והאדם ושאר הנבראים אוכלים מן הצומח כו', ואעפ"כ אינם בטלים ומובלעים בארץ כמו ברואים שבים כו'. ובד"כ ענין ים ויבשה הם מלאכים ונשמות, שהמלאכים הם ברואים שבים כנ"ל שכמו הברואים שבים הם נבלעים בתוך הים כך המלאכים הם בטלים לו ית' כו', גם אין להם בחי' הבחירה כלל¹⁶, שמפני שהם מוקפים מן הים הם תמיד בבחי' הביטול, ע"ד מ"ש במשה כי מן המים משיתיהו