תו
הקשה קושי' זו וכתב שקשה הדבר להולמו, ותירץ הרמ"ק בס' הפרד"ס שצדיקים יתעלו לע"ל בצדיק וצדק שהם יסוד ומל' ונודע כי יסוד ומל' הם מע"ס דאצי' וא"כ כשהמלאכים (דבריאה) יאמרו קדוש לפני הקב"ה פי' הקב"ה הוא ז"א ומל' ממילא יאמרו לפני הצדיקים ג"כ כנ"ל שהצדיקים יתעלו לע"ל בבחי' צדיק וצדק יסוד ומל'. אך זהו דוחק ורבינו ז"ל תירץ תירוץ אחר7 כמשי"ת לקמן אי"ה. ובכדי להבין ענין ג' עטרות שהם ג"פ קדוש צ"ל משארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, והנה שלשה דברים אלו הם כנגד ג' עטרות הנ"ל שהם ג"פ קדוש כנ"ל.
ולהבין זה, הנה כתיב לרוקע הארץ8 על המים כי לעולם חסדו, פי' כי הנה מצד טבע הבריאה היו המים על הארץ, שהמים היו מקיפים את הארץ מכל צד והארץ היתה מוקף מן המים, לפי כי יש ד' יסודות ארמ"ע9, ע' בבחיי פ' בראשית, והנה ע"פ דרכי הטבע הדבר אשר הוא כבד יותר נופל למטה יותר והדבר הקל בטבע שט למעלה, והדבר היותר קל שט יותר למעלה. ולכן יסוד העפר מפני כי הוא יסוד הגשמי יותר מכל הד' יסודות הי' למטה יותר, והמים מפני שהם קלים יותר בטבע מעפר היו על הארץ, וכנ"ל שהמים היו מקיפים את הארץ מכל צד והארץ היתה מוקפת מן המים, ויסוד הרוח מחמת שהוא יותר קל ורוחני מן יסוד המים, לכן משכנו על יסוד המים כמ"ש ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים, ויסוד האש מפני שהוא יותר רוחני מן יסוד הרוח10 משכנו תחת גלגל הירח כנודע. וזהו מצד הבריאה ע"פ דרכי הטבע כו', אבל אח"כ גזר הוא ית' גזירה שיקוו המים11 מתחת השמים אל מקום
הערות
- 7. ורבינו ז"ל תירץ תירוץ אחר : ראה בד"ה קדושים תהיו בס' מאמרי אדה"ז תקס"ב שם. וראה אוה"ת נ"ך (כרך ב) שם ע' תשסא: עתידים צדיקים שאומרים לפניהם קדוש כו' בד"ה קדושים תהיו תקס"ב פי' רבינו ז"ל ענין ג"פ קדוש ע"ד ג' עטרות א' נטל לעצמו ושתים נתן לבניו כו' וסיים שזהו"ע עתידים צדיקים כו' דלפי שע"י האהבה דבכל מאדך גורמים המשכה מאוא"ס ב"ה באצי' שזהו"ע הקדוש הראשון כו' לכן עתידים המלאכים שיאמרו על קדושת נש"י קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה שהענין הוא שממשיכים מבחי' קדש העליון להיות ג"פ קדוש, כמו"כ למלאכים יומשך בחי' קדוש מנש"י, והטעם לפי שנש"י גרמו המשכת הקדשוה מאוא"ס ממש בראשית האצי'. [וראה כאן לקמן בסוף המאמר פ"ו-ז].
- 8. ולהבין זה הנה כתיב לרוקע הארץ : בהבא לקמן (עד סוף פרק א') ראה גם אוה"ת קדושים שם ע' א'נט ואילך. סה"מ תרכ"ט שם ע' קעט ואילך (ובהנסמן שם ע' קעח). סה"מ עזר"ת שם ע' רד ואילך. סה"מ תש"ט ע' 185 ואילך. וראה הנסמן לעיל בתחילת המאמר.
- 9. לפי כי יש ד' יסודות ארמ"ע : בהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח שם (ע' 204): ע"ד ד' יסודות במד"ר במדבר פי"ד, יב. זח"ב, כג, ב. רנד, ב. זח"ג רכה, א. זהר חדש בראשית ספ"ה. ברמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ג ורפ"ד. ועוד. ע"כ. וראה בארוכה בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' שפ ואילך.
- 10. ויסוד האש מפני שהוא יותר רוחני מן יסוד הרוח : בהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע שם: שיסוד האש למעלה מיסוד הרוח כ"ה בשמו"ר פכ"ג, יג. במדב"ר שם, זח"ב שם. ועוד. ומ"ש באוה"ח ס"פ בראשית (ו, ה) מתורץ עפמ"ש בתו"א ס"פ מקץ. ע"כ.
- 11. אבל אח"כ גזר הוא ית' גזירה שיקוו המים : ראה אוה"ת קדושים שם ס"ע א'נט. והערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח שם (ע' 205).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.