תד

צאינה וראינה כו' (א)

בס"ד. (חה"ש ט"ל, יום א' קודם התפלה).

[tochen_begin]ג' עטרות כו' על ג"ד העולם כו' רוקע הארץ כו' מלח, מים חיים כו' עטרה דלעל"ל - ז"פ[tochen_end]

[zman_begin]יום א' דחה"ש[zman_end]

צאינה וראינה¹ בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו, פי' במלך שלמה היינו במלך שהשלום שלו זה הקב"ה, בעטרה שעטרה לו אמו זה כנס"י, כמשארז"ל לא זז מחבבה עד שקראה בתי כו' עד שקראה אחותי כו' עד שקראה אמי, הרי כי נקראים נש"י בשם אמי. ביום חתונתו זו מ"ת, וא"כ הרי נתבאר שבמ"ת עטרו והכתירו נש"י עטרה להקב"ה. ולכאורה צ"ל הלא ארז"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מלאכי השרת וקשרו להם ב' כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, הרי כי בשעת מ"ת עטרו את כ"א מישראל בשני כתרים, ואיך נאמר בעטרה שעטרה לו להקב"ה אמו זו כנס"י ביום חתונתו זו מ"ת.

אך באמת שניהם אמת. דהנה במד"ר פ' קדושים ע"פ קדושים תהיו כי קדוש אני איתא משל למלך שעשו לו בני המדינה ג' עטרות מה עשה המלך נטל אחת ונתן בראשו ושנים נתן בראש בניו, כך העליונים מכתירים ג' קדושות להקב"ה בכל יום וכמש"א כתר יתנו לך מלאכים כו' ועמך ישראל, מה עושה הקב"ה נוטל קדוש א' לעצמו, הה"ד כי קדוש אני, ושנים נותן בראש בניו (אלו נש"י כמ"ש בני בכורי ישראל בנים אתם להוי' אלקיכם) הה"ד קדושים תהיו, וכתיב והתקדשתם והייתם קדושים, וא"כ יש כאן ג' עטרות אחד שנטל לעצמו ושנים שנתן בראש בניו, וזהו בעטרה שעטרה לו להקב"ה אמו זו כנס"י זהו עטרה שנטל לעצמו. (והגם כי במד"ר אמר העליונים מכתירים ג' קדושות שהכוונה על המלאכים שאומרים ג"פ קדוש, ואיך היא העטרה שעטרה לו אמו זו כנס"י. אך זה יובן ע"פ מארז"ל (בחולין דצ"א סע"ב) שאין מלאכי השרת אומרים שירה עד שיאמרו ישראל למטה תחלה שנאמר ברן יחד כל כוכבי בקר והדר ויריעו כל בני אלקים (איוב ל"ח ז') שנמצא שמה שהמלאכים מכתירים תלוי בישראל דוקא. ומ"ש ביום חתונתו זו מ"ת והלא בכ"י מכתירים נש"י והעליונים הם מה"ש ולמה תלה זה במ"ת. אך הנה השירה שנש"י אומרים זהו ק"ש שמע ישראל כו' אחד, וארז"ל במד"ר ואתחנן קרוב לסוף הפרשה,