תב

שנושאי' את הכסא למעלה מבחי' אדם שהוא בחי' מדות ע"כ נק' בחי' אל כו' ע"ש כי אל אנכי ולא איש, וזהו שנק' מיכאל ע"ש מי כמוכה באלים כו', ונמשך ע"י עבודתם מבחי' מי כמוכה באלים הוי' להיות מי אל כמוך נושא עון, לפי שהם נושאי' את הכסא. וכן גבריאל הוא ע"ש פלא יועץ אל גבור כו', דהנה ארז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו³⁰ שנאמר טוב ארך אפים מגבור, ולכאורה אינו מובן איך למדו זה שאיזהו גבור הכובש את יצרו מפסוק טוב ארך אפים מגבור. אך הענין הוא דהנה כמו שלמטה יש בחי' גבור הכובש את יצרו, כך למעלה נק' הקב"ה בשם כובש את יצרו, והיינו כשיש ח"ו התגברות הדינין וקטרוגים על ישראל ח"ו וכובש את הקטרוגים נק' בשם גבור הכובש את יצרו כו', וזהו טוב ארך אפים מגבור שארך אפים נמשך מגבור שהוא בחי' גבור הכובש את יצרו כו'. וזהו שגבורה הוא ג"פ ע"ב כו' כי חסד הוא בגימט' ע"ב, אך גבורה שהוא רי"ו הוא ג"פ ע"ב לפי שהוא בחי' התגברות החסדים להכניע את היצר וקטרוגים כו', והכלי לזה הוא בחי' גבריאל לפי שהם ממשיכים מבחי' כי אל אנכי ולא איש ע"כ יכול להיות נמשך משם בחי' התגברות החסדים על הגבורות כו'. וזהו ענין ד' דגלים למעלה בחי' ד' חיות המרכבה כו' שהוא שרש של ד' רוחות העולם.

והנה כמו שלמעלה יש בחי' ד' דגלים כמו"כ ציוה הקב"ה לעשות דגלים למטה³¹, כי הדגלים שלמטה הם כנגד הדגלים שלמעלה, ויש בזה פלוגתא בין המד"ר לזהר, שהמד"ר סובר שיהודה הוא כנגד גבריאל כי גבריאל הוא בחי' גבור, וביהודה נאמר יהודה גבר באחיו, והזהר סובר שיהודה הוא כנגד אוריאל³² לפי שדגל יהודה הי' במזרח, ואוריאל הוא ג"כ במזרח כו'. והיינו כמו שהדגלים שלמעלה הם ממשיכים מבחי' כי לא אדם הוא, ועי"ז נמשך בחי' מי אל כמוך נושא עון, איזהו גבור הכובש את יצרו כו', כמו"כ ע"י הדגלים שלמטה נמשך ג"כ מעצמות אוא"ס שלמעלה מבחי' מדות, ואדרבה שע"י הדגלים שלמטה נמשך ממקום עליון יותר, לפי שיתרון האור הוא מתוך החשך דוקא, שלכך לא ניתנה התורה למלאכים. וע"כ הדגלים שלמטה ממשיכים ממקום עליון יותר וכמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, שבשמים אינו מאיר רק בחי' תבונה, ובארץ מאיר מבחי' חכמה, ע"כ הדגלים שלמטה ממשיכים ממקום עליון יותר להיות נושא עון כו'. אך כ"ז כשיש מתחלה בחי' שאו את ראש כל עדת בנ"י לגלגלתם שהוא בחי' רצון פשוט שלמעלה מהשכל, עי"ז ע"י הדגלים יכולים להמשיך מבחי' מי אל כמוך כו' מי כמוכה באלים אל גבור כו' כמו הדגלים שלמעלה, וזהו כשם שא"א לעולם בלי רוחות שהוא ענין ד' חיות המרכבה, כך א"א לעולם בלי ישראל לפי שישראל הם ממשיכים ג"כ כמו חיות הקדש כו'.