שצו

[הנני ממטיר] אך כו' למענן אנסנו כו' (ב)

בס"ד. (ש"פ נשא, ט"ל).

[tochen_begin]זמן סדר זמנים ולמעלה מהנ"ל בשנים דרכים כו' דבר יום ביומו לבד ביום וא"ו כו' ענין הדגלים - (ה-ז)[tochen_end]

[zman_begin]נשא[zman_end]

ה) אך להבין מ"ש למען אנסנו¹ הילך בתורתי, מהו הנסיון². הענין הוא דהנה במן כתיב דבר יום ביומו למען אנסנו כו', והנסיון הוא איש אל יותר ממנו עד בקר כו', כי ארז"ל (במכילתא פ"ב ע"פ דבר יום ביומו (בשינוי לשון קצת) כל מי שיש לו פת בסלו ודואג על למחר ה"ז מקטני אמנה, שהוא בבחי' קטנות. והיינו לפי שהמן הי' נמשך מבחי' טל העליון בחי' אני הוי' לא שניתי שהוא למעלה מן הזמן כו', דהיינו אפי' מבחי' סדר זמנים. וכידוע שיש ג' בחי', זמן שהוא בחי' מל' מלך מלך וימלוך, וסדר זמנים היינו שהוא בחי' מקור לזמן, וכמ"ש במדרש ע"פ ויהי ערב ויהי בקר מלמד שהי' סדר זמנים קודם לכן שהוא בחי' מדות, אך למעלה מבחי' מדות הוא למעלה מן הזמן ממש³, ושרש המן נמשך מבחי' שלמעלה מן הזמן ממש כו'. וזהו כמ"ש במכילתא מי שברא יומו ברא פרנסתו עמו, דהיינו שמי ברא יומו שהוא בחי' מדות ברא פרנסתו עמו שמבחי' זו נמשך גם הפרנסה דהיינו המן, כי כל ההשפעות שהוא בחי' אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה הוא רק מבחי' זמן ומבחי' סדר זמנים שהוא בבחי' ז"א ומל' כו', משא"כ המן כו'.

(ויש לפרש זה בשני דרכים⁴, הא' הוא שזמן הוא במל' מלך מלך ימלוך, וסדר זמנים י"ל שזהו בחי' מדות, אבל למעלה מבחי' מדות ה"ה למעלה גם מסדר זמנים, וזהו מי שברא יומו ברא פרנסתו, שבחי' מי הוא בורא בחי' יום, ע"ד מי ברא אלה, אל"ה הם בחי' ו"ק דז"א ובחי' מי הוא בינה⁵ ברא בחי' אלה הם בחי' ששה מדות דז"א, שהם סדר זמנים, והם בחי' יומו של הקב"ה שהוא אלף שנה כמ"ש כי אלף שנה בעיניך כיום אתמול שיומו של הקב"ה הוא אלף שנה, וכמ"ש באדה"ר כי ביום אכלך כו' ומחסד ה' החליף יום של אדה"ר על יום של הקב"ה שהוא אלף שנה,