שצה
ועוי"ל כזרע גד הוא בחי' גמול דלים25, דל הוא בחי' יצ"ט, וכמ"ש אשרי משכיל אל דל שקאי על היצ"ט, כי היצ"ט נק' דל ע"ש שנא' בו ילד חכם ומסכן, אבל היצה"ר נק' מלך זקן וכסיל, ופי' גמול דלים שהוא בחי' גומל חסדים טובים לבחי' דל, דהיינו שהמן הי' נותן כח ביצ"ט להתגבר על היצה"ר שהוא בחי' אתעדל"ע המעורר בחי' אתעדל"ת כו', וזהו כזרע גד לבן. ופי' לבן הוא ע"ד מ"ש וישכם לבן בבוקר, ואח"כ נא' ויעקב הלך לדרכו, והיינו שכדי שיהי' בחי' ויעקב הלך לדרכו שהוא בחי' ב' מיני הילוך הנ"ל, זהו ע"י וישכם לבן בבקר שהוא בחי' לבן דקדושה26 בחי' לובן העליון שהוא בחי' לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקי, ומשם נמשך המשכה בבחי' בקר דאברהם בחי' חסד כמ"ש וישכם אברהם בבקר להמשיך רחמים להיות מעורר אתעדל"ת ולהיות אתעדל"ע תלוי באתעדל"ת, וזהו מ"ש במן עומר לגולגולת שהוא בחי' המשכה מבחי' ושער רישי' כעמר נקי כו'. וזהו ג"כ שבציצית הוא משיכיר בין תכלת ללבן, כי ציצית הוא ג"כ המשכה מבחי' ושער רישי' כו'. וזהו שנק' מן כי מן הוא ע"ש ה' מנת חלקי וכוסי כו', וכמשארז"ל ע"פ ויצא מבת ציון כל הדרה מן כתי', שיש לנו מנה אחת ה' מנת חלקי, והיינו ששרש של המן נמשך מבחי' ה' מנת חלקי כו' תומיך גורלי, שבחי' גורל הוא שלמעלה מהשכל וטו"ד27, וזהו שהמן הי' כדי שיהי' יוכל להיות אח"כ קבלת התורה כו'.
וזהו שנק' לחם אבירים, והיינו אבירים הוא ע"ד משארז"ל ע"פ שמעו אלי אבירי לב28 הרחוקים מצדקה שכל העולם כולו ניזון בצדקה של הקב"ה והם ניזונים בזרוע לפי שהם צדיקים גמורים, ולכך נק' אבירי לב דהיינו שיש להם בחי' אהבה דבכל מאדך, וכך המן נק' לחם אבירים שהמן נותן כח שיהי' להם בחי' אהבה דבכל מאדך כו', וכמ"ש מידי אביר יעקב, יעקב הוא בחי' מ"ש ויעקב הלך לדרכו שהוא ענין תומ"צ, ואביר יעקב הוא הכח שיוכל לקיים תומ"צ, ולכך נק' המן לחם אבירים לפי שהוא הכח על תומ"צ כו'.
הערות
- 25. ועוי"ל כזרע גד הוא בחי' גמול דלים : ראה סה"מ תרכ"ו שם ע' רא. תרכ"ז שם ע' שפד. תר"מ שם.
- 26. וישכם לבן בבוקר . . ויעקב הלך לדרכו . . לבן דקדושה : ראה בכ"ז תו"א ויצא כד, ב.
- 27. שבחי' גורל . . שלמעלה מהשכל וטו"ד : ראה בארוכה סה"מ תרכ"ו ע' קעג ואילך. תרל"ב ח"ב ע' שצב ואילך. ת ואילך. [ובהנסמן שם].
- 28. וזהו שנק' לחם אבירים . . ע"ד . . אבירי לב : בהבא לקמן ראה אוה"ת בשלח ע' תקסז-ח. ס"ע תרטו-ז. שם (כרך ח) ע' ב'תתקסה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.