שצד

מהלך בדרך או במדבר ואינו יודע אימתי שבת מונה ששה ימים ומשמר יום אחד, שלכאו' מפני מה אינו משמר שבת תחילה, אלא מפני שא"א להגיע לבחי' הילוך דשני שבתות כהלכתן כ"א ע"י שימנה ששה ימי החול תחלה שהוא בחי' העלאה בתפלה והמשכה דתורה שבחול, וע"י שטרח בע"ש היינו בבחי' הבירור דחול עי"ז יאכל בשבת הוא בחי' תפלה ותורה דשבת שנמשלו ג"כ לאכילה רק שבשבת האכילה היא לשובע נפשו שאין בו פסולת כנ"ל.

ד) אך הנה ב' בחי' הילוך אלו²¹ הם רק בבחי' אתעדל"ת אתעדל"ע, ואמנם כדי להיות ב' בחי' אלו בין בחול ובין בשבת הוא ע"י המן, כי במן נא' ותעל שכבת הטל, שהיא מבחי' טל שאין לו הפסק וכמשארז"ל כנס"י שאלו שלא כהוגן ויבא כגשם לנו והקב"ה השיבם כהוגן אהי' כטל²² לישראל, כי ענין ויבא כגשם זהו באתעדל"ת אתעדל"ע וכמ"ש ואד יעלה מן הארץ והשקה כו', שכשיש העלאה מלמטלמ"ע אזי נמשך הגשם להשקות כו', אבל כשלא יש בחי' העלאה אינו נמשך מצד עצמו, אבל הקב"ה השיבם כהוגן אהי' כטל כו' שאינו פוסק לעלמין והוא מבחי' אתעדל"ע מצד עצמו שלא ע"י אתעדל"ת. ולכן כשאמר אלי' חי ה' אם יהי' טל ומטר פעל על המטר שלא ירד כ"א ע"פ דברו, אבל לא על הטל כי טל לא מיעצר שהוא בחי' אתעדל"ע גם כשלא יש בחי' אתעדל"ת כו', והיינו כי טל הוא בחי' אור וכמ"ש כי טל אורות טליך, והנה אור הוא למעלה מבחי' מים²³, כי מים הוא יורד מגבוה לנמוך שהוא בחי' תורה שנק' מים, משא"כ טל שהוא בחי' אור הוא למעלה מבחי' מים, שהוא בחי' סתים שבתורה כי אורייתא סתים וגליא כו'.

וזהו מ"ש במן והוא כזרע גד לבן (בפ' בשלח ט"ז ל"א), וארז"ל (יומא דע"ה ע"א) גד הוא בחי' אגדה²⁴, והנה באגדה מלובש בחי' פנימי' התורה בחי' טעמי תורה, וכמ"ש רש"י ע"פ ישקני מנשיקות פיהו, והיינו שע"י המן הי' מתחבר סתים שבישראל בבחי' סתים שבתורה, כי ע"י גליא שבתורה מחברים בחי' גלי' שבנש"י בבחי' גלי' שבתורה, אך ע"י המן הי' מתחבר בחי' סתים שבנש"י בבחי' סתים שבתורה שהוא בחי' טל אורות. וזהו משארז"ל (כתובות די"א ע"ב) כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו, ובילקוט ישעי' סוף רמז רצ"ח גרס כל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו.