שפט

מי זאת הנשקפה כו' (א)

בס"ד. [ש"פ במדבר, ט"ל].

[tochen_begin]הדגלים כו' ענין המן כו' ב' בחי' הילוך בחול, בשבת - (פרק: א-ד)[tochen_end]

[zman_begin]במדבר[zman_end]

מי זאת הנשקפה¹ כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות, איומה כנדגלות הוא ענין הדגלים שהיו במדבר כו', והנה מתחלה כתיב מי זאת הנשקפה כמו שחר כו' ואח"כ איומה כנדגלות, וכמו בשעת עשיית הדגלים שנא' מתחלה שאו את ראש כל עדת בנ"י לגלגלתם, ואח"כ כתיב עשיית הדגלים, והיינו שכדי שיהי' בחי' דגלים הוצרך להיות מתחלה שאו את ראש בנ"י לגלגלתם כו', וכך כאן כתיב מי זאת הנשקפה כמו שחר ואח"כ כתיב איומה כנדגלות. והנה להבין זה צ"ל מתחלה מ"ש ברבות אמור פך"ח ע"פ כי תבאו אל הארץ כו' והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן, א"ר ברכי' כשנתתי לכם את המן נתתי עומר לכל אחד ואחד מכם הה"ד עומר לגולגולת, ועכשיו שאתם נותנים לי את העומר אין לי אלא עומר אחד מכולכם, ולא עוד אלא של שעורים.

ולהבין זה י"ל מתחלה ענין המן², דהנה במן כתיב ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי' היום לא תמצאוהו בשדה, וי"ל למה לא ירד המן בשבת והלא כל השפעות שבעוה"ז הגשמיי' אינן נעצרין אפי' בשבת והכל נשפע מלמעלה שהרי אין לך עשב מלמטה כו', וגם מהו אכלוהו היום והלא כל הימים אכלו אותו. אך הנה כתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים כו' למען אנסנו הילך בתורתי אם לא, ולהבין למה הקדים המן לקבלת התורה למען אנסנו אם יוכל להיות קבלת התורה, ואיזה שייכות יש לנסיון זה על התורה, וגם מהו לשון הילך בתורתי הל"ל אם יקיימו תורתי כו'.

אך הנה ידוע שהתורה הוא קיום העולם, שקיום עש"מ הוא ע"י עשה"ד כו', וכמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. וכן ארז"ל תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל את התורה כו', וכן איתא בזהר באורייתא אתקיים עלמא כו', וכן אמרו בזהר ובמד"ר ע"פ עשרה עשרה הכף בשקל הקדש שעה"ד מכוונים נגד עשרה מאמרות, שע"י עשה"ד נמשך קיום העולם, וכן אמרו