שפב

ויחוד בחי' הארת הנשמה המלובש בגוף עם מקורה ושרשה שלמעלה בבחי' מזליה כמ"ש בלק"ת שה"ש בד"ה יונתי בחגוי⁵ הסלע.

ובכדי שיהי' עליית השיר דפסוד"ז בחי' עבודת הלוים צ"ל נמשך כח ע"ז, י"ל שזהו מה שסדרו לאמר פ' הקרבנות תחילה שז"ע כהנים בעבודתם כנ"ל, והוא ע"ד לכה דודי לקראת כלה, שתחילה הוא עבדו את ה' בשמחה בחי' כהנים בעבודתם שהכהן ממשיך הכח בנש"י שיוכל להתרומם אח"כ ע"י בחי' פסוד"ז שיר הלוים בחי' בואו לפניו ברננה, וע"י פסוד"ז רצו"ש דשיר הלוים, נוכל לבוא לבחי' דעו כי הוי' הוא האלקים בחי' יחוד פסוק דק"ש בחי' הוי' אלקינו כו'.

[לד"ה מזמור לתודה]

מצה וחמץ⁶. תודה או"א בחכ' אתברירו. ע"ה אסור לאכול בשר. ת"ח עד כו' בשרא דתורא. נדרי' חכם מתיר הנדר. כס"ה דרפ"א ב'. עבדו. בואו. דעו. כהנים בעבודתם עד ב"ש. לוים בדוכנם פסוד"ז. דעו ק"ש ה' אחד. במ"ע אופן רל"ט. וי"ל דעו ק"ש כפי' המד"ר ת"ח שאין בו דיעה דעת שבין כתפין שמחבר מוחין ומדות ובק"ש זהו איך שהח' ז"ר ששרשן ז' מדות בטלים לאלף שזהו לך ה' הגדולה, ועי"ז כי כל שנמשך להיות היושבי בשמים המשכת היו"ד דחכ' בשמי' מדות והוא ע"י הדעת שמחבר הת"ח בחי' תלמיד שמקבל מחכמה עם המדות שיהי' הנהגת המדות ע"פ החכמה בתורה כו'.