שעז
אבל ההוד נשאר לא ניתקן עדיין כנודע12, ולכן יכול להיות יניקה לחמץ הוא היצה"ר כמ"ש מכף מעול וחומץ). וזהו שחמץ שהוא בחי' גבורות א"א להתעלות בקרבנות. וענין הפתח התחתון של החי"ת הוא בחי' לפתח חטאת רובץ, ולכן בשמות השבטים לא נמצאו אותיות ח"ט כו'. אבל מצה היא בחי' ביטול ושפלות, וז"ע פתח קטן שהוא פיה פתחה בחכמה כו', ומצד בחי' החכ' לא נמצא יניקה כו' כי ימותו ולא בחכמה כו'. אבל התודה ושתי הלחם היו באות חמץ, והיינו מפני כי תודה הוא בחי' חכ' כנ"ל, ושתי הלחם הם בחי' תושב"כ ותושבע"פ, שאורייתא מח"ע נפקת לכן מצד שהם עצמם בחי' חכ' יכולים גם חמץ להקריב לפי שבחכ' לא הי' שבה"כ כי ימותו ולא בחכ' כנ"ל, ואף גם זאת הוא רק אכילה לכהנים ולא ע"ג המזבח13 ודוקא אכילה לכהנים כו'.
(ולהבין ענין מעלת אכילת כהנים, הנה בענין הנדרים שהם בבינה נת' בד"ה וידבר משה אל ראשי המטות14, שענין הנדר שדוחה גם ההיתר בשמאל דוחה, מפני שמשער בעצמו שלא יוכל להעלותו, לכן פורש א"ע ממנו, משא"כ החכם מתיר הנדר, והיינו מפני כי החכם הוא שמקבל מבחי' חכמה, ולכן הוא מתיר הדבר שמק"נ שהדיח אותו בנדר שיתברר ויתעלה, כי בחכמה אתברירו ויוכל לברר ולהעלות ק"נ. וזהו ההפרש בין אתכפי' ובין אתהפכא, שהנדר הוא ע"ד אתכפיא, ות"ח שמתיר הנדר זהו ע"ד בחי' אתהפכא מחשכא לנהורא. ודוגמא לזה מצינו שארז"ל ע"ה אסור לאכול בשר15, והיינו מפני שהבשר שהוא מותרות שהרי יכול לחיות גם כשלא יאכל בשר, הנה תאות הבשר מורידו ומפיל אותו, היינו שמגשמו יותר, משא"כ ת"ח שמקבל מחכמה הנה מצינו שארז"ל עד דלא אכילנא בישרא דתורא16 לא צלילנא דעתאי, שהבשר הוסיף בו צלילות הדעת, והיא ג"כ מטעם הנ"ל
הערות
- 12. שהנצח נתקן ע"י שאמר . . וגם נצח ישראל . . אבל ההוד . . לא נתקן עדיין כנודע : ראה בארוכה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תיט ואילך. דרך מצותיך יב, א ואילך. ד"ה זכור גו' עמלק בסה"מ תרל"א. וש"נ.
- 13. ואף גם זאת הוא רק אכילה לכהנים ולא ע"ג המזבח : ראה אוה"ת נ"ך (כרך ב) שם ע' תתקפה: ומ"מ לא הי' קרב ע"ג המזבח כ"א נתרם מהם תרומה לכהן, ועמ"ש ע"פ אך אל הפרוכת כו' דבעלי מומין חולקין ואוכלין אבל לא מקריבין, וכך עד"ז ענין החמץ אפי' בשתי הלחם ובתודה נאכל הוא לכהנים אבל אינו קרב ע"ג המזבח. ובשולי הגליון דמאמר האוה"ת שם נרשם הגה"ה בגוכי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש, וז"ל: ולפי מ"ש בלק"ת פ' צו בד"ה ואכלתם אכול ובהביאור מעלת אכילת כהנים שעי"ז הוא אכילת אדם שלמעלה גם מארי' דאכיל קרבנין כמו שהי' בבית ראשון, לפי"ז אולי י"ל שחמץ שבתודה ושתי הלחם דוקא הכהנים יכולים לבררו ולהעלות, אבל לא באש שלמעלה דארי' דאכיל קרבנין, ואולי גם שבעלי מומין אוכלין אין סתירה לזה, שהגם שהוא בעל מום עכ"ז הוא אדם שע"י אכילתו מתעורר למעלה בחי' אכילת אדם שלמעלה מאכילת מזבח.
- 14. נת' בד"ה וידבר . . ראשי המטות : לקו"ת מטות פב, ב. פג, סע"ב. סה"מ תר"ל ע' רטז ואילך. וע' רכג ואילך. לקמן ד"ה וידבר גו' המטות.
- 15. שארז"ל ע"ה אסור לאכול בשר : ראה בכ"ז לקו"ת בהעלותך לא, ג ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תקנג ואילך. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' תתצד ואילך. תתקיד ואילך. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תיג. וש"נ. וע' תכ.
- 16. שארז"ל עד דלא אכילנא בישרא דתורא : הובא בתניא פ"ז (יא, ב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.