שעה

אמר ע"ע והייתי שפל בעיני (בש"ב סי' וא"ו פסוק ך"ב) וכתיב מרום וקדוש (שי"ל על הארת הקו שמאיר בכתר וחכמה) אשכון ואת דכא ושפל רוח (ישעי' נ"ז ט"ו), וכמארז"ל (עירובין די"ג ע"ב) שיצתה ב"ק ואמרה אלו ואלו דא"ח, והלכה כב"ה שאמרו שם הטעם מפני שנוחין ועלובים היו, שלכאו' צ"ל הלכה כב"ש דמחדדי טפי, אלא מפני שנוחין ועלובין היו שהיו בבחי' הביטול זכו לכוון ההלכה, שיהי' מאיר בהם מבחי' וה' עמו הלכה כמותו כו').

ולהבין ההפרש בין ענין המחלוקת שאלו ואלו דברי אלקים חיים ובין ענין ההלכה, מאחר שאלו ואלו דא"ח הרי מה ששניהם אומרים הוא אמת וא"כ מהו ענין ההלכה, שלכאורה פי' וענין ההלכה היינו שהאמת הוא כמו זה דוקא, וא"כ הוא איך הוא האמת ג"כ כמ"ד השני שהרי הם ג"כ דברי אלקים חיים. אך הענין הוא שענין ההלכה נמשך מבחי' הארת פנים, והנה תיקון ואמת שהוא הארת פנים פנוי משערות⁵, והיינו שבבחי' פנים מאיר בלתי צמצום השערות כמו שאנו רואים שכאשר יחדש האדם איזה סברא חדשה מתמלא תענוג מיד וניכר בפנים כמשארז"ל על ר' אבוה צהבו פניו של ר' אבוה מפני שמצא תוספתא חדתא, והיינו מפני כי בפנים מאיר הארת התענוג בלתי צמצום השערות וזהו ענין ההלכה כו'. אבל ענין אלו ואלו דברי אלקים חיים הגם כי זהו ג"כ אמת, אך זהו ע"י צמצום השערות, והיינו כי במ"ט פנים יש ג"כ שער כמו סברא זו (וכנ"ל שענין השערים הוא בחי' ההטי' בשכל להיות מדה זו, שזהו מבחי' מ"ט שע"ב כו', שנק' אלקים חיים, וגם בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם שהם כנגד י"ג ת"ד, יש לסברא זו מקור בשערות דתיקוני דיקנא, שהם ג"כ אמת, ומ"מ אינו דומה לבחי' תיקון ואמת שפנוי משערות, ובו מתגלה אור החכמה סתימאה, כמו שחכמת אדם תאיר פניו, פניו דוקא כמ"ש בלק"ת בביאור אלה מסעי השלישי⁶ פ"גד, ולכן הגם כי גם סברא זו היא דברי אלקים חיים) אבל עיקר האמת היינו ההלכה אינו כן, כ"א כמ"ד הב' שכיוון להלכה בחי' הארת פנים כו' שפנוי משערות. וז"ע הליכות עולם לו בחי' אמת הוי' לעולם.

ונמצא כי ענין הלכה הוא ג"כ מבחי' חכמה, לכן נאמר מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ ששייך ענין ההלכות לתודה כי שניהם הם מבחי' חכ' כו' (ומהאי טעמא ג"כ הלכות אינם בטלים לע"ל כמ"ש בירושלמי פ"ק דמגילה להיותם מבחי' חכמה ומבחי' ח"ס (וי"ל גם מה שלא נפסק להלכה כן ג"כ לא יבטלו להיותם ג"כ מח"ס⁷ רק שהם דרך צמצום השערות), לכן גם לע"ל דכתיב ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה שמבחי' הוא בחי' עלמין סתימין יהי' בחי' זה בחי' גילוי, עכ"ז לא יבטלו