שע

וכמ"ש במ"א בפי' תתן אמת ליעקב, שהוא מדת הת"ת, והקשו שלכאורה אינו מובן וכי מדת החסד ומדת הגבורה אינם אמת ח"ו¹³, ולמה נאמר תתן אמת ליעקב דוקא. אך הענין דודאי מדות חו"ג הם ג"כ אמת רק שאינם אמת לאמיתו, לפי שלמדת החסד יש מנגד בחי' מדת הגבורה, וכן לגבורה מנגד מדת החסד, ומאחר שיש לכ"א מהם מנגד שלפי המנגדו צריך להיות בהיפך, אין זה אמת לאמתו, אבל מדתו של יעקב שהוא בחי' ת"ת ונק' אמת לאמתו, לפי שלבחי' הת"ת שהיא מדה"ר אין לה מנגד כלל, שהרי הת"ת סובל ב' המדות דחו"ג יחדיו¹⁴, והיינו גם אם מדת הגבורה מנגד להשפעת הטוב והחסד שנשפע ע"פ החסד בלי דקדוק כ"כ, מפני שממדת הגבורה נמשך הדין והדקדוק לדקדק שע"פ שורת הדין אינו מגיע לו כלל בחי' השפעת הטוב והחסד, הנה מדת הרחמים מכריע ונותן מקום למדת הגבורה לומר הן אמת שע"פ הדין אינו מגיע לו, מ"מ נצרך לרחם עליו, ובזה שע"י הרחמים שירחמו עליו יומשך לו הטוב והחסד, אינו מנגד כלל למדת הגבורה, וא"כ הרי מדת הת"ת אין לה מנגד כלל, לפי שנותנת מקום לשני הבחי' דחסד וגבורה ולכן נק' אמת לאמיתו. ובמ"א נת' פי' תתן אמת ליעקב שהקשו הלא יעקב עצמו הוא מדת האמת¹⁵, שהי' מרכבה למדת הת"ת שנק' אמת כמ"ש ע"פ ונתתם לי אות אמת דא וא"ו, שהוא מדת הת"ת, ומהו תתן אמת ליעקב, אלא שזהו בחי' אמת לאמיתו כמ"ש מזה במ"א, ויש בחי' שפת אמת, שהוא ג"כ אמת, ושרש בחי' אמת ית' לקמן אי"ה בענין תיקון ואמת שפנוי משערות, וכל בחי' אמת שרשו מעתיקא קדישא כמ"ש בלק"ת בביאור אלה מסעי דרוש השלישי¹⁶, ושם פ"דה. והיוצא מזה שיש כמה בחי' אמת, וא"כ מובן איך שב' הדיעות דיחו"ע ויח"ת שניהם הם אמת, שגם ההנהגה דש' אלקים בגימ' הטבע הוא ג"כ אמת ושרשו מבחי' אלקים דבינה, שנק' אלקים חיים ומלך עולם כו').

והנה לשון טבע¹⁷ יש בו מחלוקת בין המחקרי' שבתשו' ח"צ נת' שלשון טבע¹⁸ הוא מחודש והוא רק מערך ג' מאות שנה, דבאמת אינו שייך לומר טבע כלל כי הלא כתי' המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר, ואינו שייך