תקפא

וכן בשנה ר"ה הוא בחי' ראש, כי הגם שכתי' ובטובו מחדש בכי"ת³⁵, ובאמת לאו דוקא בכל יום אלא בכ"ע ובכל רגע נמשך חיות חדש מאין ליש, רק מה שנא' בכל יום מפני שזה אנו רואים שמאפיל ומאיר, כמו ששת ימי"ב שנא' ערב ובקר³⁶, ע"כ בכ"י שבכ"י מחדש מאין ליש, וכן כתי' לעולם ה' דברך נצב בשמים³⁷ שדבר ה' עומד תמיד להחיות³⁸, אך זהו רק פרטי' כמו רמ"ח איברי' פרטי' הגם שכל אבר פועל פעולתו אך זהו רק פרטי' כך מה שכ"י הוא מחדש זהו רק פרטי' אבל ר"ה נמשך חיות כללי על כללית השנה א"כ הוא הראש מכל השנה, וזהו בחדש לשון התחדשות. אך כדי שיתחדש בעש"נ היינו ע"י אמרו לפני'⁴⁰ מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני, פי' אמרו לפני כמו את ה' האמרת היום⁴¹, פי' ענין אמירה כמו למשל כאשר א' אומר לחבירו קודם שאמר בהעלם אצל חבירו אבל כאשר אמר אז נתגלה מהעלם אל הגילוי, האמרת היינו מפעיל פועל יוצא, וזהו אמרו לפני שפועל שיתגלה בחי' רצון אנא אמלוך⁴², זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני, מפני כי כללית השתלשלות העולמות אינו תופס מקום רק הארה בעלמא ע"כ שייך ע"ז זכרונות, הגם שאין שכחה לפני כסא כבודך⁴², ששכחה אינו שייך שם, מ"מ זכרון ג"כ אינו שייך שאינו תופס מקום, ע"כ אמרו זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני. אך מלכיות וזכרונות תלוי ובמה בשופר³⁹, כי שופר צדו א' קצר וצדו א' רחב, מן המיצר קראתי י"ה⁴³ ענני במרחב י"ה.

להבין זאת הנה רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא⁴⁴, הנה ההפרש בין אברים לכלים⁴⁵ שענין הכלי הוא רק מחזיק השפע אבל אינו מכריח שיומשך השפע בכלי רק כאשר שופכים בכלי מחזיק הכלי השפע, אבל אברים אינו דומה לכלים שיחזיק החיות כאשר נמשך חיות הנפש, אלא כאשר אין בהם חסרון שהאבר בריא בלא שום חסרון ממילא ומאיליו נמשך חיות הנפש שמכריח חיות הנפש שיומשך באיברים, כך יובן מצות נק' רמ"ח אברים דמלכא, כמו שהאברים כאשר אין בהם חסרון ממילא נמשך חיות הנפש כן מצות כאשר עושים כדבעי ממשיכים המשכת אוא"ס, ע"י תפילין ממשיכים ד' מוחין⁴⁶ עליונים, וע"י ציצית