תיח

דכל אדם מברך חונן הדעת¹⁶⁰ והוא בחי' משה שיש בכ"א. דהנה כתי' כי תקנה עבד עברי¹⁶¹, עבד הוא בחי' יעקב עבדו¹⁶² הוא חלק הנפש המלובש בגוף, ועברי הוא בחי' בעבר הנהר כו' תקנה ידוע ענין הקנין הוא מהעלם לידי גילוי¹⁶³, ומשה הוא הממשיך זאת בנש"י. וזהו מ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה¹⁶⁴ כו' ואמרז"ל אטו יראה מילתא זוטרתא היא¹⁶⁵, אין לגבי משה מילתא זוטרתא, ולכאו' והלא א' מעמך שקאי על ישראל, ומה תירצו דלגבי משה היא מילתא זוטרתא, אך הוא מפני שבכל ישראל יש בחי' משה. וזהו אז ישיר משה ובנ"י, דבנ"י הוא חלק הנפש המלובש בגוף ומשה הוא שורש ומקור הנפש והכל אחד לכן אמר אז ישיר לשון יחיד כו'.