שעג
וע"ד ההסבר הוא בחי' תענוג הפשוט הבלתי מורכב אפי' ברצה"פ ג"כ, ונת"ל שבחי' משפיע דשבת הוא בחי' ענג המורכב ברצון שז"ע א' דאמת שמאיר בתרי"ג ארחין דגלגלתא כנ"ל בחי' אני ראשון, וזהו נק' אנכי כו', אבל ביוהכ"פ מאיר ב"פ אנכי כדכתי' אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך שהוא תענוג פשוט שאינו מורכב כלל אפי' ברצה"פ ולכן נמשך משם מחילת עוונות להיות מוחה פשעיך כו', והיינו בחי' הוא ושמו בלבד, ומ"מ גם בחי' זו זהו בחי' מקבל שיש ביוהכ"פ שז"ע עיצומו של יום שהוא מכפר, ובחי' זו כמו שבת בעצם שהיא מקדשא וקיימא כן בשבת שבתון דיוהכ"פ שהיא העלי' לקה"ק ג"ר דעתיק זהו נק' עיצומו של יום שהוא כדוגמת מקדשא וקיימא, אך ע"י מעה"ת שביוהכ"פ שזהו בחי' ארי' תשו' בחילא יתיר (ולא כמו מעשה התחתונים דשבת שהוא תומ"צ דששת ימי החול כ"א תשו' דוקא) נעשה יוהכ"פ בחי' דכר ומשפיע, והענין כי גם ג"ר דעת"י הוא מבחי' מל' דא"ס שנק' רק בשם אור לבד, משא"כ בחי' העצמיות אינו שייך לקרותו אפי' בשם א"ס ג"כ וכ"ש בש' אור כו' להיותו למעלה מגדר התפשטות, וע"י התשו' בחילא יתיר מעוררים העצמיות שיומשך במל' דא"ס, וז"ע מקדשי שמך שיומשך מבחי' אתה קדוש בשמך קדוש ואז נעשה בבחי' דכר ומשפיע כו', וזהו מה שבפ' אחרי נא' שבת שבתון היא שקאי על עצומו של יום שעם היותו מכפר מ"מ נק' היא מקבל כמו קדושת השבת בעצם שנק' קדש וזה נק' קד"ק, ולכן כתי' חוקת עולם דהיינו תמיד פי' גם כשאין אתדל"ת ח"ו בבחי' תשו' כו', משא"כ בפ' אמור דכתי' ועניתם את נפשותיכם, פי' עינוי אינו עינוי הגשמי דה' עינוי' שביוהכ"פ207, כ"א גם בחי' עינוי הרוחני שמתמרמר על ריחוקו מה' אחד, מעומקא דליבא ותוך תוך פנימי' נקודת נפשו כו', ולכן לא נא' חוקת עולם בפ' אמור כי העלאת מ"ן בבחי' עינוי זה לא בכל השני' בשוה, וכשיש העלאת מ"ן אז מעורר בחי' קדושת העצמיות שיבא לידי גילוי בבחי' מל' דא"ס ואז נעשה בחי' דכר ומשפיע ולכן נא' בפ' אמור שבת שבתון הוא, וה"ז כמו ענין לקדשו דשבת רק שזהו בבחי' שבת שבתון כו'.
קיצור י"א208), ובכ"ז יובן ענין שמחת החג שאחרי יוהכ"פ ושניתוסף בו ניסוך המים כי הנה שרש ההפרש בין מים ליין, שהיין הוא בבינה, וחו"ב הם תרדל"מ לכן ע"י ניסוך היין נמשך מחו"ב מוחין לזו"נ שהם מקורי נש"י כידוע וממילא נמשך גם בכל נשמה למטה מוחין חדשים בכאו"א בפרט, אמנם הנה כ"ז הוא רק בחי' וחכם בבינה, אך הנה בחי' מים הוא בחי' עצם החכ' שהוא אין כמ"ש מאין תמצא בדרך מציאה שהוא הוא בחי' האין כמו באין דכתר כמ"ש במ"א, ועז"נ אמרתי אחכמה והיא רחוקה להיותה בחי' אין דכתר, ולכן בכל השנה א"א שיומשך מבחי' זו להיותה בבחי' ההעלם דכתר כו', ואמנם השמחה דחג שנמשך מיוהכ"פ שנתעורר ההעלם דבחי' העצמיות דבחי' אתה קדוש בשמך קדוש, ולכן מחמת השמחה של הקירוב שאחרי הריחוק העצום דכל השנה, מתגלה שמחה העליונה מבחי' עצמיות ההעלם במקיפים דסכך הסוכה, ולכן סכך עולה מספר מאה209 להיות כי מאה הוא
הערות
- 207. דה' עינוי' שביוהכ"פ : יומא רפ"ח.
- 208. קיצור י"א : לפיסקא שני' מפ"י ד"ה ועתה.
- 209. סכך עולה מספר מאה : ראה פע"ח שער חג הסוכות שכ"ח, פ"ד. שער הכוונות שם סוף דרוש ד. מ"ח מסכ' ימי מצוה וסוכה פ"ג, מ"א. מעשה חושב — להר"א אזולאי — רמון כא בסופו. סידור ר"ש ראשקוב כונת הסוכה ד"ה סכך ע' צו. סידור קול יעקב כוונת הסוכה הב' קעא, ב (הדפים אינם מסומנים). אוה"ת ח"ש כרך ב תכה, ב (ביאוה"ז — להצ"צ — ח"ש כרך א ע' פד). המשך וככה תרל"ז ספצ"ג. סה"מ תרל"ח ס"ע תקל. תרע"ח ע' סב. לקו"ש סוכות כרך ב' ע' 425. סה"מ מלוקט א ע' שנז. תורת לו"י כלים ע' שג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.