שעא

מעומקא דליבא כמש"א ועיניתם את נפשותיכם¹⁸² שהכוונה הוא גם על בחי' עינוי רוחני' במרירות שתתמרמר הנפש על ריחוקו מה' ותצעק מעומקא דליבא ועי"ז נמשך קדושת העצמי' בבחי' השם נעשה בחי' דכר ולכן א' שבת שבתון הוא כו'.

ועתה ¹⁸³ יובן ענין שמחת החג שאחרי יוהכ"פ ומה שניתוסף בו מצות ניסוך המים, כי הנה ההפרש בין מים ליין, כי יין הוא בחי' בינה¹⁸⁴ וידוע דבחי' חו"ב הם תרדל"מ¹⁸⁵ לכן ע"י ניסוך היין של כל השנה הי' נמשך בחי' חו"ב בבחי' מוחי' למקורו¹⁸⁶ נש"י (שהם בחי' זו"נ למעלה) וממילא יהי' נמשך גם למטה בחי' מוחי' בכל נשמה ונשמה בפרט, אך כ"ז הוא חכם בבינה¹⁸⁷ אבל בחי' מים הוא בעצם החכ'¹⁸⁸ שהוא בחי' אין והיא כלולה בלמעלה מן החכ' בתכלית ההעלם ועז"נ אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני¹⁸⁹ (כידוע שיש כמה מדרי' בחכ' חכ' שבכתר או חכ' דא"ק או חכ' הכלולה בעצמיות אור א"ס שלפני הצמצום* כו'), ולכן לא הי' יכול להיות המשכת מוחי' מעצם החכ' בכל השנה להיותה בתכלית ההעלם כו' אך בחג שנתגלה עצמי' ההעלם מצד השמחה שהוא שמחה עצמי' להיותה באה מבחי' הקירוב שאחר הריחוק שבכל השנה להיותה בתכלית ההעלם כו' כנ"ל, ולכן בחג הסוכות שמתגלה עצמי' ההעלם מצד השמחה שהוא שמחה עצמי' להיותה באה מבחי' הקירוב שנעשה ביוהכ"פ אחרי הריחוק העצום כו' שזה גורם שמחה עצמי' כמבואר¹⁹⁰ במ"א במשל הבן עם האב¹⁹¹ כאשר הי' בקירוב תמיד עמו אינו מתענג בגילוי ממנו כי עונג עצמי' לא יוכל לבא בגילוי אך כאשר נתרחק ממנו זמן רב ואח"כ נתקרב עמו אז נגלה העונג עצמי' למתענגי' זה מזה בגילוי כי כל המנגד גורם גילוי עצום כו'), ולכן יוכל לבא גם ההעלם דעצמיות החכ' לידי גילוי אור ולכן הי' אז שאיבת מים בששון היינו

*)בצד הגליון נרשם: מן הצמצומי' עד וקדמון אצ"ל:

הצמצומי' בג' מדריגות שבו שהוא יחיד אחד וקדמון^ה