שע

והמשכת הענג מבירורי נוגה כנ"ל זהו כמו העבודה דצ"ג שמחול יתהפך לקדש, משא"כ יוהכ"פ זדונות נעשו כזכיות זהו ע"י התשובה בחילא יתיר בחי' ארי', והטעם הוא דבשבת העלי' בחכ', שבת כי קדש, אמנם ביוהכ"פ העלי' לקה"ק ולכן הי' עיקר העבודה דכה"ג ביוהכ"פ בקה"ק ונק' שבת שבתון וכנ"ל, וכמו בשבת שיש בחי' מקבל ומשפיע כנ"ל בחי' שבת בעצם שמקדשא וקיימא, ובחי' אני ראשון שנמשך ע"י הבירורי' דחול שז"ע לעשות השבת כנ"ל, כן ביוהכ"פ יש ג"כ ב' בחי' אלו ומה שעצומו של יום מכפר זהו בחי' מקבל שבו, רק שבחי' מקבל זה הוא גבוה יותר מבחי' משפיע דשבת.

יו"ד) וביאור הדברים, הנה בחי' מל' דא"ס שנעשה בבחי' עתיק¹⁷³ יש שני בחי', הא' בחי' ז"ת שבו שמתלבש בבחי' הכתר הנק' אריך¹⁷³ וכידוע בכהאריז"ל דחסד דעתיק מלובש בגולגלתא¹⁷⁴ כו', (וע"ד¹⁷⁵ ההסבר נק' עומק¹⁷⁶ המורכב ברצון שהוא בחי' עונג פשוט לגבי התענוג המתלבש בחכ' אך לגבי עצמיות התענוג נק' עונג מורכב כו'), ובחי' הב' הוא בחי' ג"ר דע"י שבלתי מתלבש בבחי' הכתר הנק' א"א (וע"ד ההסבר הוא בחי' עצמי' התענוג הפשוט שבלתי מורכב אפי' ברצה"פ כו'). והנה בחי' משפיע דשבת הוא בחי' העונג המלובש ברצוה"פ הנק' גולגלתא וזהו אני המתלבש בבחי' ראשון כנ"ל, ובחי' זאת נק' אנכי כו', משא"כ ביוכ"פ מאיר בחי' אנכי אנכי כו' (וע' בסידור שער יוהכ"פ¹⁷⁸) שהוא בחי' עצמות התענוה"פ שבלתי מתלבש אפי' ברצון ולכן הוא מוחה פשעיך¹⁷⁷ כו' והוא בחי' הי' הוא ושמו בלבד, אך גם זה הוא רק בחי' מקבל דיוהכ"פ שהוא עיצומו של יום שהוא ג"כ מכפר, אך ע"י מעה"ת נעשה בחי' משפיע, ובחי' מעה"ת דיוהכ"פ הוא בחי' התשו' כנ"ל (משא"כ מעה"ת דשבת הוא בחי' תומ"צ דו' ימי החול כו'). והענין הוא כי גם ג"ר דע"י הוא בחי' מל' דא"ס שנק' אור א"ס אבל העצמי'¹⁷⁹ לא יתכן לקרותו גם בש' א"ס כי הוא למעלה מגדר גילוי והתפשטות, וע"י התשובה מעוררים קדושת העצמי' שיומשך בבחי' מל' דא"ס (והו"ע מקדשי שמך¹⁸⁰ כו') ואז נעשה בחי' דכר ומשפיע. וזהו שלפעמים נא' שבת שבתון הוא¹⁸¹ שהוא בחי' נוק' ולכן נא' שם חוקת עולם כי בחי' זאת מאיר בו תמיד גם כשאין מעה"ת שהוא בחי' התשו' מעומקא דליבא ופסוק זה הוא בפ' אחרי, אך בפ' אמור א' שבת שבתון הוא ושם לא נא' חוקת עולם כי שם מיירי שיש בחי' תשובה