ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרמ"אמאמריםושאבתם מים בששוןשסט

שסט

נק' שבת שבתון כו' (והנה כמו שמבואר למעלה דבבחי' השבת יש משפיע ומקבל שבחי' מקבל שבו נעשה ממילא ומאיליו כמארז"ל דשבת מקדשא וקיימא כו', והיינו העלי' לבחי' ח"ע הנק' שבת תתאה, משא"כ בחי' משפיע שבו שהוא ההמשכה מבחי' אני ראשון לבחי' ראשית שהוא בחי' המשכת עונג העליון המלובש בכתר זהו דוקא נעשה ע"י מעה"ת כו', וכמאמר זכור כו' לקדשו כו', כ"ה ביוהכ"פ יש בחי' מקבל ומשפיע ועיצומו של יום הוא בחי' מקבל רק שבחי' מקבל שבו הוא גבוה מבחי' משפיע דשבת166.

קיצור ט), ומעתה יובן ענין יוהכ"פ שנק' שבת שבתון, הנה כתי' ארי' שאג מי כו', שתי' ארי' הוא ר"ת אלול ר"ה יוהכ"פ, והענין שיוהכ"פ נק' ארי' ור"ה הוא הכנה ליוהכ"פ, ומדרבנן מתחיל ההכנה מר"ח אלול, ולכן ש' ארי' כולל כל הג' זמנים אלו. ובה"ע מה שיוהכ"פ נק' ארי' הנה שאגת הארי' הוא בכח ותגבורת גדולה מאד, וע"ד העבודה ברוחניות ז"ע בע"ת דמשכין לי' לקוב"ה בחילא יתיר להיות שכל ימיהם הי' בבחי' הריחוק לכן בזכרו על ה' יצעק במר נפשו לצאת ממאסר הגוף, וע"ד כמו ראב"ד שיצא נשמתו, ויש אשר בע"כ אתה חי מפני כי ה' חפץ בחייהם פועל בהם השוב אחר הרצוא, שזהו שלימות העבודה יותר שהרי נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים167, ועכ"פ מפני גודל הרצוא דבעת"ש נק' חילא יתיר ע"ד גבורת שאגת הארי, והגם שגם בצדיקים גמורים מצינו ג"כ רצוא בכליות168 הנפש ממש כמו"ש בג' תלמידי הרשב"י ז"ל באד"ר שנסתלקו כו', אמנם זהו רק מצד הארת גילוי נקודת הלב, אבל בע"ת להיות כי זהו מצד המנגד דהיינו ריחוקם מה' אדם169 הנה כליות נפשם זהו מצד עצם תוכיות פנימיות נקודת הלב שהיא גילוי היחידה עצמה כו' לכן זהו חילא יתיר ולכן נק' בחי' זו בש' ארי' שלמעלה מבחי' זאב הטורף כו'.

ובזה יובן כוונת מארז"ל דרוסת הזאב בדקה ודרוסת הארי בגסה, כי פי' דקה היינו דקות הרע דנוגה, שז"ע תאוות היתר, אבל בחי' גסות זהו בחי' גסות הרע, והיינו בחי' הרע דנוגה שהוא מקור לג"ק, וע"ד שארז"ל היום אומר לו כך170 ומחר אומר לו כך כו' עבוד כו' שזהו תכלית הרע דג"ק כו', ויש לו מקור ברע דנוגה כו'. והנה ע"י האהבה ברשפי אש דצ"ג אינו יכול להתהפך כ"א בחי' דקות הרע דנוגה שז"ע זאב יטרף ודרוסת הזאב רק בדקה וז"ע בחי' חולין היינו שנתערב טו"ר, שנעשו על טה"ק, משא"כ דרוסת הארי היינו בע"ת דמשכין בחילא יתיר הוא גם בגסה בחי' גסות הרע שיוכלל בקדושה ולכן זדונות נעשו כזכיות כו', מי יתן טהור מטמא171. ועפ"ז יובן ההפרש שבין שבת ליוהכ"פ, ששבת הו"ע עליית העולמות172

הערות

  1. 166. דשבת : ה: דשבת כו').
  2. 167. נתאוה הקב"ה . . דירה בתחתונים : ראה תניא רפל"ו. לעיל מאמר ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום פ"א. וש"נ.
  3. 168. בכליות : כ"ה בגוכתי"ק.
  4. 169. אדם : אולי תיבה זו מיותרת.
  5. 170. היום אומר לו כך : ראה שבת קה, ב.
  6. 171. מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד. ראה גם לקו"ת חוקת ס, א.
  7. 172. ששבת הו"ע עליית העולמות : ראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש ג. ח. טו. תו"ח בא ח"א קכז, א הערה 667.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.