ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרמ"אמאמריםומעתה וכו' כל הנשמהשמג

שמג

גוצה גחין ולחיש לה137, פי' אשתך גוצה היינו שעדיין היא בבחי' בת שאינה יכולה לקבל מבחי' חב"ד, גחין ולחיש לה השפל עצמך והשפיע138 לה כו'.

קיצור ומעתה צ"ל מ"ש כי אתה נרי שמשמע שהוא ית' הוא המאיר לנש"י, והענין דהגם שנשמת האדם היא נר הוי' שעושין וממשיכי' בחי' י"ה כנ"ל, מ"מ כדי שיוכלו להמשיך צ"ל כח ע"ז מלמעלה, דהנה כתיב מום בו כו', פי' כי רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא שכמו האבר הוא כלי להשראת הנפש, כמו"כ המצות הם כלים להשראת אלקותו ית', וכשהאדם פוגם במ"ע או במצות ל"ת עי"ז נעשה פגם בהאבר שז"ע מום שמחוסר אבר שאינו נמשך הכח מהנפש החיות138 של האבר ההוא, והנה מום בגימ' אלקים, והיינו כי ע"י המצות ממשיכי' יחוד הוי' באלקי', וע"י הפגם הגם כי עיקר הפגם הוא בנש"י כמ"ש שחת לו לא כ"א בניו מומם, מ"מ לא נמשך היחוד מבחי' ש' הוי' באלקי' מה שהי' נמשך ע"י קיום המצוה כו', והתיקון לזה הוא כי אתה נרי שכמו התורה נק' עוז ותושי'139 שנותנת עוז וכח לנה"א ותושי' לנה"ב כמו"כ מ"ש כי אתה נרי הוי' הוא כח ועוז לנה"א, והוי' יגיה חשכי היינו חשך הנה"ב שלא לבוא לבחי' חטא ופגם ח"ו, ואם פגם הו"ע התשובה, ובזה יובן מה שקראן בת, כי בת היא בחי' מקבל, וכמו"כ מה שנש"י ממשיכים בחי' יו"ד ה"א זהו ע"י שמקבלים הכח מלמעלה שזהו מ"ש כי אתה נרי הוי' כו' ולכן קראן בת כנ"ל. וע"פ הקבלה היינו כשהמל' מתייחד עם חג"ת אז היא בחי' בת, משא"כ מה שלפעמים נק' המל' שדה זהו בחי' יחוד המל' עם נה"י, וזהו כמ"ש במרדכי לקחה לו לבת וארז"ל לבית היינו יחוד המל' עם חג"ת, אבל לא עם חב"ד, וזהו מארז"ל אשתך גוצה שאינה יכולה לקבל מחב"ד גחין ולחיש לה השפל עצמך להשפיע לה כו'.

וא"ו) ולהבין ביאור ענין אחותי שזה משארז"ל לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, הנה אחותי קאי על מארי תורה140 שתורתן אומנתן141 שהם הממשיכים דירה בתחתונים גילוי אלקות למטה, וכדי שיהי' גילוי אלקות צ"ל מתחלה העברת רוח הטומאה וזהו ע"י דיבור התורה כו', וכמו כאשר מכינים דירה לפני המלך142 צריכין לנקותה מכל צואה ופסולת, ככה בתורה הוא בחי' כשר פסול טמא טהור, וזהו מ"ש אמור לחכמה אחותי את143, שקאי על בחי' התורה שאחותי הוא כאשר המל' מקבלת מבחי' חכמה, שזהו מ"ש וגם אמנה אחותי בת אבי היא שכאשר היא בחי' אחותי היא מקבלת מבחי' אבי בחי' חכ', והיינו שענין אחותי היא כאשר ז"א ומל' הם שוין בקומתן וכמו שארז"ל לא144 היא גדולה ממני145 כו' וזהו תמתי תאומתי146.

ועוד יש פי' בתיבת אחותי שהוא

הערות

  1. 137. אשתך גוצא גחין ולחיש לה : ראה ב"מ נט, א.
  2. 138. והשפיע : לקמן בסוף הקיצור: להשפיע.
  3. 138. הכח מהנפש החיות : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כת"י ר"ש סופר ע' שז. אבל במהדורת תש"ס ס"ע של: מהנפש הכח והחיות.
  4. 139. התורה נק' עוז ותושי' : ראה מכילתא דרשב"י יתרו פי"ט, טז. תו"א יתרו סז, סע"א ואילך. תו"ח בשלח ח"א קפד, א. וש"נ.
  5. 140. מארי תורה : לשון הזהר רע"מ משפטים קיט, ב. ועוד.
  6. 141. אומנתן : ראה לקו"ש בהר כרך יז ע' 305 הערה 22.
  7. 142. כאשר מכינים דירה לפני המלך : ראה גם לקו"ת פ' ראה כג, ב.
  8. 143. אמור לחכמה אחותי את : משלי ז, ד (צויין בפיסקא הבאה בפנים). ראה גם שע"ת טו, ג. אוה"ת חנוכה כאן ע' שיז.
  9. 144. לא : בסה"מ תרכ"ז כאן ע' שכז: כביכול לא אני גדול ממנה ולא.
  10. 145. לא היא גדולה ממני : ראה שהש"ר פ"ה, ב (ב).
  11. 146. תמתי תאומתי : ראה זהר אד"ז האזינו רצו, א. שהש"ר שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.