שמב

ה) ומעתה צ"ל מ"ש כי אתה נרי הוי' והוי' יגיה חשכי שמשמע שהקב"ה הוא המאיר את נש"י כו', אך הענין דאף שנש"י הם נר הוי' שעושין יו"ד ה"א כנ"ל, אך כדי שיוכלו נש"י לעשות יו"ד ה"א כו' צריך שיותן להם כח מלמעלה שיוכלו לעשות כו', והענין הוא דהנה כתיב מום בו את לחם אלקיו לא יגש להקריב¹²⁸, פי' דהנה רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא¹²⁹ כמו שהאבר הוא כלי להשראת הנפש ככה למעלה רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא, והנה כאשר האדם פוגם בהעדר עשיית מצות עשה או בעשותו אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה¹³⁰ אז נעשה פגם באבר ההוא שזהו כמו באברי האדם כאשר יש מום באבר אזי החיות שבמקום ההוא מקולקל, ככה יובן למעלה בנמשל. והנה מום בגימ' אלקים¹³¹ והיינו שעיקר העבודה בתומ"צ להמשיך בחי' יחוד ה' באלקי', אך כאשר יש איזה מום באיזה אבר שפוגם באיזה מ"ע או במל"ת עי"ז פוגם וא"א להיות בחי' היחוד כו', ואעפ"כ הנה עיקר הפגם הוא בנש"י כמ"ש שיחת לו לא בניו מומם¹³², פי' השיחת שעושין נש"י ע"י שפגמו באיזה מצוה לו להקב"ה לא אינו שום פגם מזה, כ"א בניו מומם שהפגם הוא בנש"י אעפ"כ א"א להיות יחוד הוי' באלקים ואף שלמעלה אינו מגיע הפגם כ"כ¹³³ מ"מ א"א להיות היחוד כו'. והתיקון לזה הוא מ"ש כי אתה נרי הוי' והוי' יגיה חשכי, שע"ז ניתן כח מלמעלה כמו שמצינו בתורה שנק' עוז לנה"א ותושי'¹³⁴ לנה"ב ככה הוא בחי' אתה תאיר נרי הוא כח לנה"א, והוי' יגיה חשכי הוא כח לנה"ב שלא לבוא לבחי' חטא כלל שהוא הפגם במ"ע או במל"ת, ואם פגם לזה הו"ע התשובה, וזהו כי אתה נרי הוי' שזה הכח שניתן מלמעלה לנש"י שיהיו יכולים להאיר בחי' נר הוי' כו'.

וזהו שנק' נש"י בשם בת כי בחי' בת הוא מקבל והיינו שמקבלים הכח מלמעלה להיות יכולים לבוא אח"כ לבחי' נר הוי' נשמת אדם. וע"פ הקבלה בחי' בת הוא יחוד המל' עם בחי' חג"ת, שזהו מ"ש ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת¹³⁵, וארז"ל א"ת לבת אלא לבית¹³⁶, ופי' בית הוא בחי' חג"ת כי יש שדה ובית, שדה נה"י ובית בחי' חג"ת, והיינו כאשר המל' מקבלת היחוד מבחי' חג"ת אבל לא מבחי' חב"ד (ע' במאו"א אות ב' סי' י"ד ובאות שי"ן סי' יו"ד), וזהו מארז"ל אשתך