שלד

שהנשמה מחי' את הגוף היא מתלבשת בתוך הגוף ולכן היא מתפעלת ממקרי הגוף³¹, אבל הקב"ה אינו כמו הנשמה שאינו מתלבש כלל, ולכן אינו פועל העולם בו ית' שום שינוי שזהו מ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם³² שלא כמו באדם הנה הנפש מתלבש מהמחשבה שהמח' היא מלביש את הנפש וכאשר האדם חושב מח' אחת אינו יכול לחשוב מחשבה אחרת כ"א שיפשוט תחלה את המחשבה זו וילביש אח"כ המחשבה השני', אבל למעלה הנה לא כמחשבותיכם מחשבותי שאינו מתלבש כלל בהמח', ולכן אני ה' לא שניתי כלל ואתה הוא קודם שנברא העולם ואתה הוא אחר שנבה"ע בלי שום שינוי כלל וכלל כו', וזהו מ"ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך³³ פי' נפלאותיך הוא בחי' כתר ומחשבותיך חכ' אין ערוך אליך לעצמיותו ית', כי הוא למעלה³⁴ מבחי' כתר וחכ' כו'.

קיצור לא זז מחבבה עד שקראה בתי אחותי אמי, בת היא שכשהמל' מקבלת מז"א, אחותי כששוין בקומתן והמל' מקבלת מחו"ב כמו ז"א, אחותי בת אבי, אמי כשהמל' משפיע בז"א. ובחי' אלו בעבודה בנש"י, הנה נר הוי', וצ"ל הלא כי אתה נרי כו', הנה כל הנשמה כו', פי' תהלל ל' בהלו נרו כי התהוות כל העולמות מהארה בעלמא, לא שניתי, שלא כמו הנשמה שמתלבשת ומתפעלת כו', אבל למעלה לא מחשבותי מחשבותיכם שאינו מתלבש, וזהו נפלאותיך כתר מחשבותיך חכ' אין ערוך אליך.

ב) ובזה יובן ל' רז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם³⁵, וכיוונו בלשון ידוע שידוע לפניו ממילא ואינו בבחי' התלבשות בבחי' המחשבה, שזהו מ"ש הרמב"ם שהוא היודע³⁶ והוא הידוע והוא הדיעה עצמה, פי' כי יש ב' בחי' דעת ד"ת וד"ע, ד"ת הוא הדעת המאיר בע"ס שזהו הוא היודע שהידיעה הוא מחמת בחי' ההתלבשות בע"ס, והוא הידוע הוא בחי' ד"ע שכולם נסקרים בסקירה אחת³⁷, ואעפ"כ גם בבחי' דעת עליון זה ידוע לפניו הכל בפרטיות, וכמשארז"ל בר"ה כל באי העולם³⁸ עוברין לפניו כבני מרון שידוע לפניו כאו"א בפרטיות כמו בני מרון, ולמדו זה מפסוק³⁹ היוצר יחד לבם⁴⁰ המבין אל כל מעשיהם, ופי' היוצר יחד לבם הוא מה שנסקרים לפניו כולם בסקירה אחת, והמבין אל כל מעשיהם הוא שכאו"א