שכח

שמתחלה הוא הערב ואח"כ נעשה בוקר שהוא האור, אך כ"ז הוא בבחי' בריאת העולם הוא ברישא חשוכא לפי שבעולם הוא בחי' הסתר, אבל בקדשים הוא להיפוך שהלילה הי' הולך אחר היום, והיינו לפי שארז"ל שההוד זו בהמ"ק¹⁴¹, והנה בהוד יש שני פירושים¹⁴² הא' ל' הודאה, והב' הוא מל' הודו על ארץ ושמים¹⁴³ שהוא בחי' הוד וזיו וכן כתי' כסה שמים הודו¹⁴⁴, ובאמת שני הפירושים הם א', דהיינו שע"י הודאה וביטול עי"ז נמשך בחי' הוד וזיו שהוא בחי' התגלות האור, והיינו שבבהמ"ק הי' מאיר גילוי אלקות בחי' הוד וזיו כו' וע"כ שם הי' הלילה הולך אחר היום, לפי שהי' הלילה בטל ליום לפי שהי' מאיר גילוי בחי' אלקות שהוא בחי' יום, וזהו חכ' זה סדר קדשים, כי חכ' הוא בחי' התגלות וכמ"ש חכמת אדם תאיר פניו¹⁴⁵, יאר הוי' פניו אליך¹⁴⁶ שהוא בחי' הארת פנים שמאיר בבחי' גילוי כו' וזה הי' בבהמ"ק ע"כ חכ' הוא בחי' סדר קדשים. (ועוי"ל שענין ברישא חשוכא, זהו בשביל בירור התהו, שקליפה קדמה במעלה לפרי רק שנפלה בשבה"כ, וקודם חטא עה"ד שהיתה שומר לפרי¹⁴⁷ י"ל בחי' או"מ לפי שא"א לבא בבחי' הפנימי', רק שע"י חטא עה"ד נעשה מנגד, וע"י הבירור נמשך יתרון האור מתוך החשך¹⁴⁸, וזהו דכתיב וראיתי שיש יתרון לחכ' מן הסכלות¹⁴⁹ דוקא, שע"י בירור הסכלות נמשך יתרון בבחי' החכ', ולכן ד' סדרים הראשונים שהם בחי' הבירורים בעולם שנה נפש כמשנ"ת לעיל היום הולך אחר הלילה פי' יום הוא גילוי האור והוא הולך אחר הלילה פי' לפי ערך בירור הלילה הוא בחי' חשך דתהו כמ"ש והארץ כו' וחושך ע"פ תהום¹⁵⁰, ולפי ערך בירור החשך שהוא ברישא חשוכא הוא ענין כמו הראש שקדם במעלה על הגוף, כן התהו קדם במעלה לגבי התקון¹⁵¹, רק שנפל, ולפי ערך הבירור נמשך הגילוי, ולכן היום שהוא גילוי נמשך אחר הלילה פי' לפ"ע בירור שמבררים מבחי' החשך דלילה כו', משא"כ בקדשים ובהמק"ד שענין הקרבן שהוא המשכת אורות עליונים בזה אינו שייך שהיום ילך אחר הלילה, והלילה בטל כנ"ל).

לענין חכמת זה סדר קדשים, בענין ההפרש בין ד' סדרי' הראשונים שזהו הנמשך ע"פ סדר השתלשלות, ולכן זהו כמו בברה"ע ברישא חשוכא כו' משא"כ בהמק"ד הקרבנות ז"ע יחודים להמשיך אורות עליונים כו'.