שיא

להשפיל א"ע גם בבחי' התורה שמקרא בעשייה ומשנה ביצירה⁵⁴, לכן הי' כבד פה לגבי תושבע"פ וכבד לשון לגבי תושב"כ⁵⁵ כו', וגם בהיותו בגוף אמר ע"ע ונחנו מה⁵⁶ שהי' תמיד בבחי' מה כו'.

ועד"ז יובן שאם הי' נברא העולם מבחי' מאמר אחד, היו כל העולמות בטלים בתכלית, ולא הי' בחירה כלל, וממילא לא הי' שכר ועונש, ולכן כדי להפרע כו' וליתן שכ"ט לזה נברא בע"מ היינו שנפרטו אח"כ בבחי' הדבור עד שנוצרו ונעשו עולמות שהם בבחי' מציאות היש כ"כ עד שמסתירים על בחי' האין המהוה אותם, ואינם בבחי' הביטול, וכמו עד"מ ברואים שביבשה שאם היות שקבלת חיותם הוא מן הארץ, שהרי ארץ ממנה יצא לחם⁵⁷, ואם יושבת ח"ו צמיחת הארץ כל צמח האדמה יופסק חיות כל הנבראים שע"פ האדמה, מ"מ הנבראים שבארץ הנם נפרדים מן הארץ, שגם בעת קבלת חיותם אינם מוכרחים להיות מובלע בארץ כו', ורק הצומח בעת צמיחתו מוכרח להיות מחובר כנ"ל, שי"ל שז"ע הוויתו כו' שבכ"י מתהוה מעט מעט עד שמתגדל ואז א"צ לארץ המגדלו כו'. ועד"ז יובן בנבראים שמעלמא דאתגליא שאם היות שמקבלים חיותם מבחי' האין המהוה אותם עכ"ז החומר מסתיר כ"כ עד שגם כשמרגיש בחי' האין המהוה אותו עכ"ז אינו בטל ומובלע בו ע"ד בחי' הנבראים מלאכים ונשמות שנק' בשם נונא ימא כו', והבחירה ניתנה חפשית, ולכן יש שכר ועונש, וזהו כדי להפרע וליתן שכ"ט כו' שמציאות זה זהו דוקא כאשר נברא בע"מ משא"כ אם הי' נברא ממאמר אחד כו' וכנ"ל.

ולכאו'^ט צ"ל א"כ לא הי' משה בעל בחירה, וגם איך נענש בצרעת ע"ז שהוציא דיבה^י במה שא' הן לא יאמינו^יא כו', שמזה מובן שהוא בעל בחירה, וצ"ל שבחיבור נשמה בגוף בזה תלוי בחירתו, אך א"כ הי' אפשר לברוא במ' א' ועכ"ז הי' הבחירה חפשית, וצ"ל שמפני שנברא בע"מ לכן גם בנשמות דנונא ימא הבחירה חפשית, משא"כ אם הי' נברא במא' א', אך א"כ איך א' יוכל להבראות הלא לא הי' בחירה, וגם איך יתורץ יוכל להבראות הלא נברא תומ"י כשעלה ברצונו.