רפג
שהנשמות קודם התלבשותם בגוף והמלאכים הם במדרגה אחת שעומדים בבחי' ביטול וזהו בחי' ים, ובחי' יבשה היא בחי' ארץ נפרדים, וזהו ענין הירידה מבחי' ים לבחי' יבשה ארץ נפרדים. וביאור ענין ים ויבשה, הנה כתי' לרוקע הארץ על המים35, פי' כי הנה מתחלת הבריאה היו המים מקיפים את הארץ והארץ הי' מוקף מהמים ועל המים הי' בחי' הרוח כמ"ש ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים36, והיינו כי יש ד' יסודות ארמ"ע37, וכל היסוד שהוא גשמי יותר הוא למטה ביותר והיסוד הרוחני ממנו שוכן עליו, ולכן יסוד העפר שהוא גשמי' יותר מכל הד' יסודות לכן הי' למטה יותר מכל הד' יסודות, ויסוד המים שהם רוחני' יותר מיסוד העפר הי' מקיף את העפר, והרוח שהוא רוחני יותר מיסוד המים הוא שוכן על יסוד המים וכמ"ש ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים, וזהו מצד טבע הבריאה, ואח"כ גזר שיקוו המים38 מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה דוקא שהמים לא יחופו על העפר כ"א המים יסתלקו למקום אחד ותראה היבשה, וזהו לרוקע הארץ על המים שיהי' הארץ על המים דוקא, כי עיקר המכוון הוא בשביל בריאת האדם וכמ"ש אנכי עשיתי ארץ39 ואדם עליה בראתי, ובריאת האדם א"א כ"א בארץ דוקא ולא בים כו'. ולכן כתי' יורדי הים40 שעכשיו לאחר הגזירה כשצריכין להלוך על הים נק' ירידה כי העפר הוא למעלה מבחי' הים, וזהו ע"פ פשוט.
ג) ולהבין זה בלשון החסידות, הנה מי הים הם מלוחים41 בטבע שא"א לשתות אותם מחמת שהם מלוחים, והנה המים אלו שבים גופא כאשר בוקעי' את עפר הארץ42 ויוצאין אזי הם נעשים מים חיים43 שאז הם מתוקים ועריבים לשתות כו', וכך הנה הנשמה כמו שהיתה למעלה היתה בבחי' ים כנ"ל שהמים הם מלוחים ובירידתם לגוף שנמשל לארץ אזי כשבוקעים את הסתר הגוף נעשים עי"ז בשם מים חיים כו'. ולפ"ז הנה מים מלוחים הם חסרון44 כו', אך באמת הנה מים מלוחים הם ג"כ מדריגה גבוה, אך אינם כמו מים חיים כו', כי הנה כתי' ולא תשבית מלח ברית אלקיך, על כל קרבנך45 תקריב מלח, ובאהרן כתיב ברית מלח עולם46
הערות
- 35. לרוקע הארץ על המים : תהלים קלו, ו.
- 36. ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים : בראשית א, ב.
- 37. ד' יסודות ארמ"ע : ראה לעיל מאמר ד"ה וידעת היום הערה 106.
- 38. שיקוו המים : בראשית א, ט. ראה סה"מ תש"ח ע' 205.
- 39. אנכי עשיתי ארץ : ישעי' מה, יב.
- 40. יורדי הים : תהלים קז, כג. ראה גם לקו"ת במדבר ו, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' ריט. שער האמונה נ, א ובהערה 8.
- 41. מי הים הם מלוחים : ראה שו"ע אדה"ז הל' נט"י סקנ"ט, סוסט"ז. הל' שבת סשכ"ח, סמ"ח. לקו"ת במדבר ד, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א [ובמקביליו] ע' קעד. ע' קעו. ע' קצט. תקס"ד ע' קסו. ע' קעא. אוה"ת קדושים כרך ד ע' א'ס בשולי היריעה. ע' א'סא רפ"ג. סה"מ תרל"ט ח"ב ריש ע' תט. תרל"ה ח"ב ע' שנז. וש"נ. תרמ"ט ע' רנב. תר"ן ע' שנג. תש"ח ע' 205.
- 42. המים אלו שבים . . עפר הארץ : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קעד: הארץ . . על התהום הגדול הוא הים אוקיינוס הסובבה מכל צד.
- 43. המים . . כאשר בוקעי' . . מים חיים : ראה תו"א תולדות כ, א. ב. לעיל מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי ובהערה 143.
- 44. מים מלוחים הם חסרון : ראה גם אוה"ת קדושים שם ע' א'סב.
- 45. ולא תשבית מלח . . על כל קרבנך : ויקרא ב, יג [בדילוג].
- 46. ברית מלח עולם : קרח יח, יט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.