רעז

הוא נפלא לומר כן על השי"ת שהוא קדוש ומובדל בעצמו, והאיך אנו אומרים נקדישך שאנחנו מקדשים אותך, וגם למה אומרים ג"פ קדוש למה מספר זה דוקא, אך הענין הוא שהתורה ניתנה לנו בשלשה דברים שהם מחדומ"ע שכמה מצות תלוים בדבור לבד, וכמה מצות תלוי' במחשבה לבדה וכמה מצות תלוים במעשה לבדה, ולכאו' יכול האדם לטעות שאין בחי' גילוי אלקות המתגלה בבחי' מעשה שוה לבחי' גילוי אלקות המתגלה בבחי' דבור ומחשבה, שבחי' מעשה הוא מתעבה ומתגשם יותר ונמשך גם בבחי' דומם כמו מעשה הצדקה בדומם בזהב וכסף ונחשת, אך באמת אינו כן כי הכל שוה אצלו ית' כי כולא קמי' כלא חשיב⁵⁹ ואין הפרש אצלו בין עליונים לתחתונים כיון שהכל כאין נגדו, כי הוא ית' א"ס ואין ערוך אליך⁶⁰ כו', וזהו מה שאומרים והקדוש בשמים ובארץ⁶¹, כלומר שבחי' שמים ובחי' ארץ שוה אצלו כי הוא קדוש ומובדל מהם, והגם שהוא מחי' את כולם⁶² ומהוה את כולם⁶³ החיות הוא בבחי' רצוא ושוב⁶⁴ כו' כמ"ש במ"א, והנה המשכת החיות מקדושתו ית' נעשה ע"י קיום התורה והמצות כמ"ש גוי אחד בארץ⁶⁵, פי' בארץ נעשה המשכת בחי' אחד⁶⁶, ולכן אומרים ג"פ קדוש להמשיך קדושתו ית' בג' בחי' אלו מח' דבור ומעשה שבכולם הוא קדוש, וע"י התורה והמצות בג' בחי' הנ"ל ממשיכים אותך להיות נקדישך שנמשיך קדושתך כו'.