רעא

בחי' מצות כמ"ש בד"ה ושננתם, יהי' בבחי' והיה שאותיות ו"ה קודמים לי"ה שבשרשם גם עכשיו הם קודמים אלא מפני שעדיין לא נגמר הבירור לכן בחכ' דוקא אתברירו וכמ"ש בד"ה האבות הן הן המרכבה בת"א פ' יתרו הנ"ל ובכ"ד, אבל בגמר הבירורים תהי' ההמשכה גם ממטה למעלה, ואז המל' תהי' בבחי' כתר דאור חוזר ויסוד בחי' חכמה כמ"ש בביאור עככ"ח בלק"ת שה"ש בסופו, א"כ יאמרו המלאכים לפני הצדיקים שהם בחי' צדיק וצדק יסוד ומל' קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה עכשיו, והיינו שעכשיו ההמשכה היא רק מלמעלה למטה, וז"ע ג"פ קדוש להמשיך מחב"ד לזו"נ כמ"ש בביאור כי ההרים ימושו דמ"א ע"ב¹⁷³ שהם חח"ן מימין כו' ג' קוין, אבל לע"ל שיהי' קול כלה שיהי' ההמשכה גם ממטה למעלה לכן יאמרו גם לפני הצדיקים כדרך שאומרים עכשיו לפני הקב"ה לבד כו' פי' מלמעלמ"ט לבד כו', כי לע"ל יהי' גם מלמטה למעלה כו'.

וי"ל^לז מה שהטעימן להאבות מעין עוה"ב, שלעוה"ב יהי' ממטה למעלה, ז"ע מה שעכשיו הן המרכבה להעלות חו"ב א"כ חו"ב מקבלים מהם שהם חג"ת שזהו ג"כ ממטה למעלה.

וי"ל^לח התירוץ שלע"ל יאמרו קדוש לפני הצדיקים בשני אופנים הא' מצד שלע"ל יתגלה ו"ה כמו שהן בשרשן שהם גבוהים יותר מי"ה ולכן שייך לומר לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה חו"ב שהרי וא"ו בעתיקא תלי' וה' אחרונה היא עטרה עצמה כתר, וזהו מצד בחי' או"י, הפן הב' מצד בחי' או"ח שבבחי' או"ח המל' כתר ויסוד חכ' לכן יאמרו המלאכי' לפניהם קדוש כדרך שאומרים עכשיו לפני הקב"ה בחי' או"י מלמעלמ"ט כן יאמרו לע"ל מצד בחי' האו"ח שלע"ל יהי' ההמשכה גם מלמטלמ"ע כמ"ש בביאור דעל כ"כ חופה בסופו.