רסח

וכל הבירורי' שבירר שם שז"ע שהטעימן מעין עוה"ב כנ"ל וז"ע ושבתי כו' בית אבי כמו שלעתיד יאמר ליצחק דוקא כי אתה אבינו¹²⁹ אז והי' הוי' לי כו', ולכן בחזירתו כשנאבק עם המלאך נק' ישראל ע"ש כי שרית שז"ע בחי' גילוי ש' הוי' וכנ"ל, וע' בלק"ת בפ' שלח בד"ה אני ה' אלקי' דפ' ציצית דרוש השני פ"ד דמ"ט ע"ב שמ"ש ב"פ לא יעקב יאמר כו' כ"א ישראל שזהו נגד ב' שמות הוי' כו'. ועפ"ז יובן מה שבדברי המלאך נא' הטעם כי שרית כו', ובדברי הקב"ה לא נא' כי שרית, והיינו מפני כי דברי המלאך זהו גילוי ש' הוי' דמ"ת שזהו ע"י כי שרית עם אלקי' בכדי שיהי' גילוי ש' הוי' וכנ"ל, אך מה שאמר הקב"ה כ"א ישראל יהי' שמך זהו בחי' ש' הוי' דלעילא שיתגלה לע"ל שזהו משנ"ת לעיל שיהי' הגילוי מלמעלה מש' הוי' ע"י בחי' ש' הוי' שהוא כאלקים דעכשיו יחשב, אמנם באמת זהו ש' הוי' לכן אינו שייך לשון כי שרית שזהו על ש' אלקים ולא על ש' הוי' כו' כ"א כתי' ויקרא שמו ישראל¹³⁰ שי"ל שזהו כמ"ש גבי ב' שמות הוי' ויקרא ה' ה'¹³¹, וכנ"ל¹³² ששם ישראל ענינו כמו ש' הוי' כבי' כו'. ונטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח כו' שכל הטובות והנחמות הם בלשון והיה והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלם, והי' הנשאר בציון פי' ציון הוא בחי' תורה כמ"ש כי מציון תצא תורה¹³³, וירושלם הוא בחי' מעשה המצות שעז"נ והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלם כמ"ש בד"ה ושננתם קרוב לסופו פי"א דתצ"ח ע"ב¹³⁴, שעי"ז יאמרו המלאכים לפניהם קדוש, והענין הוא דהנה תיבת והי' הוא צירוף אותיות ש' הוי'¹³⁵, רק שאותיות ו"ה הם קודמים לאותיות י"ה (ואותיות וה הי' מורה אצלם על שמחה כמ"ש במד"ר באיכה¹³⁶ ע"פ היו צריה¹³⁷ לא אמרית וי אלא וה אמרית, והיינו שז"ע השמחה שיתגלה לעתיד מה שישמח הוי' במעשיו¹³⁸ ע"י בחי' הבירורים שנתבררו בעשייה דוקא כמ"ש בלק"ת בד"ה הוי' לי בעוזרי¹³⁹), והיינו כנ"ל בפי' והי' הוי' לי לאלקי', שלעתיד יהי' הגילוי מלמעלה מש' הוי' רק שיהי' הגילוי ע"י בחי' ש' הוי' כמו שעכשיו הוא הגילוי מש' הוי' ע"י ש' אלקים, וע"ז מורה שבתיבת והיה שקאי לע"ל אותיות וה קודמים לאותיות יה, והיינו כי הגם שי"ה דש' הוי' הוא בחי' או"א שהם המולידים בחי' ו"ה