קצט

ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'

ל"נ ולא הועתק

ועוי"ל ענין1 ק"נ דאצי'* (היינו לתרץ2 איך שייך לומר לשון קליפה מאחר שזהו אצילות), כי3 הנה באצילות דקדושה יש ג"כ אורות וכלים, ולדעת הר"מ5

*)נרשם בצד הימיני של העמוד בהפסק קו:

תקס"ז נייר לבן דק"ו ע"אא

*)והיינוב שמק"ך צירופי אלקי'ג מקבלי' גם ק"ך צירופי' דבחי' אל אחרד כו' וז"ע עמלק גימ' רםה, ובלעם נכד לבן הארמיו שזהו ממש ענין הסתעפות הנגע שנמשך מלבן שבלעו"ז כתי' בו ויקר אלקי'ז אין ויקר אלא לשון טומאה במד"ר פ' ויקראח, שזהו מה שנמשך ע"י ק"נ דאצי' כמ"ש בלק"ת בד"ה בהרת ספ"גט, והיינו מבחי' מ"ח צירופי' אחרוני'י ע' בביאור ציץיא.

הערות

  1. 1. ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' : לדרוש זה — פיסקא ראשונה לשון אוה"ת תזריע ח"ב ע' תקל (עם הוספות). לפיסקא שני' ראה לקו"ת תזריע כג, ג-ד. אוה"ת תזריע שם ריש ע' תקל. לפיסקא ג' ראה אוה"ת תזריע שם ס"ע תקלג ואילך. לפיסקא ד' ע"פ לשון אוה"ת שם ע' תקלד. מאמר זה נרשם בגוכתי"ק. במפתח לבוך זה 1130 נרשם דרוש זה ”בלקו"ת ד"ה אם בהרת [ע'] קל, א". וכן בפנים הבוך (קל, א) מתחיל כנ"ל ובראשו נרשם: ”ל"נ ולא הועתק". שמזה משמע לכאורה שזהו הפתיחה של המאמר. אבל כנראה שאח"כ נשתנה הפתיחה ל”ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'" שנמצא שם קל, ב (אחרי רשימת ה' שורות העליונות). ושם ע' קלד נרשם הדרוש עוה"פ בכת"י מעתיק (עם הגהות ותיקונים בגוכתי"ק) בפתיחה: ”ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'". בבוך תרמ"א 2086 (כת"י מעתיק) בתחילתו בהמפתח לא נרשם דרוש זה. אף שמופיע בהבוך בע' בפ"ע בפתיחא ”ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'". ראה גם הנרשם לעיל במפתח המאמרים לדרוש זה.
  2. 2. ועוי"ל ענין ק"נ . . לתרץ : ראה בהמאמר להבין וכו' זאת תהי' תורת המצורע שנדפס לפנ"ז על יד הערה 73 ואילך.
  3. 3. כי : מכאן לשון אוה"ת תזריע ח"ב ע' תקל (ובמהדורת תשנ"ב נדפס גם בח"א ע' שנ) עם הוספות. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תנו-ז.
  4. 5. מרקנטי : וכ"ה גם בסהמ"צ להצ"צ מח, א. באוה"ת שבהערה 3: מראקנטי. באוה"ת שבהערה שלפנ"ז הוא טעוה"ד ובמפתח המאמרים שבריש הספר שם: מרקאנטי — וכ"ה באוה"ת ואתחנן ע' רכז. באוה"ת ויקרא ח"ב ע' תלא: בריקנטי. קדושים ע' קלד: הריקאנטי. בסה"מ תרל"ב שם: מראקאנטי.
  5. א. תקס"ז . . ע"א : הכוונה שהבא להלן בפיסקא זו הוא לשון אוה"ת תזריע ח"ב ע' תקל ובמהדורת תשנ"ב נדפס גם בח"א ע' שנ (עם הוספות). בנידון ”תקס"ז נייר לבן" ראה גם המאמר להבין וכו' זאת תהי' תורת המצורע שנדפס לפנ"ז הערה יג.
  6. ב. והיינו : הערה זו נרשמה בפנים כאן בין חצאי עיגול ועה"ג בצד הימיני של העמוד (בהפסק קו מלמעלמ"ט) נרשם הוראה להמעתיק: ”הג"ה זו שבשני חצאי עגולים להעתיק למטה".
  7. ג. שמק"ך צירופי אלקי' : ראה ע"ח שער הזיווגים שט"ו, פ"ו. שער השמות שמ"ד, פ"ה. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קלז.
  8. ד. ק"ך צירופי' דבחי' אל אחר : ראה לקו"ת להאריז"ל בשלח בסופו ד"ה עמלק. מאו"א מערכת מר אות צב. לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת ובהערה כא.
  9. ה. עמלק גימ' רם : ראה לקו"ת להאריז"ל שם. סה"מ תרכ"ט ע' קנג. המשך וככה תרל"ז פס"ב.
  10. ו. ובלעם נכד לבן הארמי : ראה זהר וישלח קסו, ב. קסז, א. זהר חדש בלק נד, ג.
  11. ז. ויקר אלקי' : בלק כג, ד.
  12. ח. אין ויקר . . במד"ר פ' ויקרא : ראה ויק"ר פ"א, יג. וראה גם לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ ובהערה 242.
  13. ט. בלק"ת בד"ה בהרת ספ"ג : תזריע כג, ד.
  14. י. מ"ח צירופי' אחרוני' : ראה פע"ח שחה"מ שכ"א, פ"ה. שער הכוונות ענין הפסח דרוש א'. תו"א יתרו קט, ד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'סא. סה"מ תר"ם ח"א ע' שנה. וש"נ.
  15. יא. בביאור ציץ : ראה גם לעיל שם (מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ) על יד הערה לד ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.