קפא

מבחי' הב' כו', שלכן במ"ת התחיל באלף כמ"ש אנכי³⁸ כו' כמ"ש במ"א, אך הענין הוא דהנה אלף הוא ר"ת ארור³⁹, והיינו שמבחי' אלף מחמת שהוא גבוה מאד לכן יכולים גם הקליפות לקבל משם שזהו א' ר"ת ארור כנען⁴⁰ שאפי' בחי' כנען יכול לקבל ג"כ מבחי' א' כו' כמ"ש בזהר ר"פ ויגש⁴¹, אבל ב' הוא סי' ברכה⁴², והיינו שמבחי' ב' אין הקליפות יכולים לקבל כ"א שיומשך השפעה פנימיות לישראל דוקא. וזהו איהו ברוך ואיהי ברכה⁴², פי' איהו ברוך יסוד דאבא נק' ברוך ראש ומקור כל ברכה, ואיהי ברכה המל' בחי' כנס"י⁴³ נק' ברכה שמקבלת הברכה מבחי' ברוך כי נש"י דוקא הם הכלי לקבל בחי' ברוך שהוא בחי' פנימיות, וכמשל השכל שורה דוקא במוח שהמוח הוא כלי לקבל אור השכל משא"כ אבר אחר אינו יכול לקבל גילוי אור השכל, כך נש"י הם כלי לקבל בחי' השפעה פנימיות בחי' ברוך. וזהו הקב"ה, קדוש הוא בחי' סוכ"ע וברוך הוא בחי' ממכ"ע, והנה הקב"ה הוא יחוד סוכ"ע בממכ"ע⁴⁴, ונש"י הם הממשיכים להיות יחוד סוכ"ע בממכ"ע שנש"י הם כלי להמשיך גם בחי' סוכ"ע, שזהו מ"ש ג"פ קדוש⁴⁵ היינו להמשיך בחי' סוכ"ע, וזהו מ"ש קדושים תהיו כו' כי קדוש אני⁴⁶ שמפני שאתם צריכים להמשיך אותו ית' שאני קדוש לכן תהיו אתם קדושים שתהיו בחי' כלי להמשכה זו, ולכן קראו התנאים והאמוראים את הבורא ית' בשם הקב"ה או קוב"ה מפני כי שם קוב"ה מורה על יחוד סובב בממלא והוא כללות ההשתלשלות כו' (משא"כ ש' אל או ש' אלקים המה פרטיי'⁴⁷ כו' כמ"ש במ"א). וזהו מ"ש בזהר פ' חיי שרה דקכ"ג ע"א, קוב"ה דאתכליל מאתר עילאה סתימא דכ"ס במאה ברזא דמאה ברכאן, ופי' במק"מ קוב"ה מל' דאתכליל מאתר עילאה סד"ס אריך, והיינו כנ"ל בפי' קדוש וא"ו שהוא"ו הוא בחי' המשכה מבחי' קדש בחי' כתר כו'.

ג) ומעתה צ"ל ענין מתיבתא דרקיע, הנה יש ז' רקיעים⁴⁸ וכתי' ודמות על ראשי החיה⁴⁹ רקיע כעין הקרח הנורא, והנה רקיע זו הוא רקיע תמינאה