קעד
השרפי'267 שאומרי' קדוש268 שמשיגי' איך שהוא ית' קדוש ומובדל כי אימא מקננא בבריאה269. אבל יחזקאל ראה המרכבה בבחי' יצירה270 ועשי'271 לכן הוא כמו בן כפר. וזהו כרכי' כו' קורין בט"ו לפי ששם גילוי בחי' י"ה אכן כפרים ועיירות גדולות קורין בי"ד פי' עיירות גדולות הוא ע"ד מ"ש במשנה מגלה פ"א מ"ג איזהו עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנים, פי' שמאיר שם בחי' ע"ס272 כי לפעמים אינו מאיר כ"א רק בחי' ז' מדות, אבל בעיר גדולה מאיר בחי' עשר ספירות לכן הם קורין בי"ד כי יד על כס י"ה בחי' יד הרמה273 כו'.
חזקי'סג פניו אל הקיר, וכמו"כ המתפלל, צ"ל שזהו ע"י סמיכות גאולה לתפלהסד והטוב בעיניך עשיתיסה שזהו ע"י ק"ש שמע ובשכמל"ו, או שמע מ' ע', והוי' אחד יחו"ע ויחו"ת עי"ז יוכל אח"כ בתפלה להמשיך ש' הוי' בש' אד' בחי' קיר.
בלק"תסו ד"ה את שבתותי פ"ב שהשם מקשר הנשמה להגוף, וא"כ משה ע"ש כי מן המים נמצא שנשמתו שבגוף הי' ע"ש כי מן המים דח"ס, וצריך להקדים ענין כל אשר האדם הוא שמוסז, שהשם אינו הסכםסח כו' וע' בד"ה ביום השמיני שלח סוף ס' תרל"הסט.
לענין קדשסט להוי'סט בענין קדש וקדוש, קדוש וא"ו אולי יש להעיר ממ"ש בביאור תורה ציוה בענין וזרח משעיר שער יו"ד שערות דמו"ס בחי' צומח והיו"ד הוא אור שבשערות, וזהו מבחי' מדות שבח"ס שכ"ז הוא מקור לגליא שבתורה אותיות ותושבע"פ ביאור האותיות בד"ה תורה צוהע, אבל בציץ נת' לעיל שנמשך מבחי' תיקון ואמת בחי' ש"ע נהורין שמאירים בפנים תיקון ואמת שפנוי משערות והוא בחי' המשכה בפנימיות מחכמת אדם דח"ס להאיר פניו דז"א ובתורה י"ל שזהו פנימיות התורה וע"ז קאי ענין באור פניך נתת לנו תורת חיים שנת' בביאור מסעי הג'עא פ"ג ד' ה' בענין תיקון ואמת, ובציץ הוא ע"י אסתכלותא דעלמא עילאה בעלמא תתאה, אפ"ל שזהו המשכת בחי' קדש מוחא סתימאה עצמה שיתגלה מההעלם שע"י הקרומא דאוירא בפנים דז"א להאיר פניו, וע"י עיניך יונים כמשנ"ת בביאור מסעי הג' פ"העב נמשך גם במל' וזהו בעלמא תתאה, אך כשנמשך בז"א זהו ג"כ הכוונה בעלמא תתאה שז"א מקור לגבול כמשנ"ת בתחלת הביאור בענין שיעור קומה כו' מקור לגבול כו', ונמצא כי זהו פי' קדש להוי' שיומשך מבחי' קדש ח"ס קדש מלה בגרמיא (זח"ג אמור דצ"דעג) שהוא ח"ס (כ"פ בביאור מסעי הג' פ"געד) להוי' דז"א שהוא מקור לעולמות והיינו ה' לשון מהוהעה.
בבה"זעו נשא דקך"ח ע"ב, צומח שבח"ס זהו חו"ג דא"א שמתלבשים בחו"ב דאצי'עז, אבל בחי' צומח שבחי שבח"ס זהו שערות דיגת"ד שהם האור שנמשך דרך מותרי מוחין ממ"ה דח"ס להשערות דיגת"ד שהם מבחי' ב"ן דתהו, ומבחי' מ"ה הנ"ל נמשך להיות נושא עון זדונות נעשועח כזכיותעט. ועכ"ז לפמשנ"ת בסוף האזינו הא'פ וכ"ה באמת זהו רק שיורא טלא דבדולחאמב, אבל בחי' טלא דבדולחא זהו מו"ס עצמו וע' בס' קס"ג דךב"ב בד"ה כי טל אורותפא.
בס'פד תרט"ו ד"ה ראו כי כו' נתן לכם את השבת דקס"ה ע"אפה, מן חצי פ"א קשה לזווגם כקרי"ס, עד סוף פ"ד בדף קס"ח בסופו, אפל"כפו דרוש קרי"ס טוב ומובן ויש הנחה ממנו בס' בש"ופז דרמ"ו ע"א המתחיל ראו עם ביאור קשה לזווגםפח.
הערות
- 267. דבריאה . . השרפי' : ראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש יג. לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקו"ת במדבר ד, ב. שלח נ, סע"ד. האזינו עה, ב. ביאוה"ז בשלח לט, ד.
- 268. השרפי' שאומרי' קדוש : ישעי' ו, ב-ג. ראה חולין צא, ב ואילך ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
- 269. אימא מקננא בבריאה : ת"ז ת"ו כג, א. ראה ע"ח שער סדר אבי"ע שמ"ז, פ"ג. שער דרושי כללות אבי"ע שמ"ב, פי"ג. תניא פל"ט.
- 270. יחזקאל ראה . . יצירה : ראה ע"ח שער ק"נ שמ"ט, פ"ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קמא. וש"נ. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג ובהערה 194. סה"מ תר"ם ח"א ע' לח. וש"נ.
- 271. יחזקאל ראה . . ועשי' : ראה גם שעה"י קמה, ב. אוה"ת מג"א ס"ע ערה [נדפס גם בסה"מ תרכ"ט ע' פג]. סה"מ תרכ"ט ע' רלז.
- 272. עשרה בטלנים . . ע"ס : ראה גם טור ברקת הל' מגילה סתרפ"ח, ס"א (קלז, ד). צויין אליו באוה"ת ש"ש ע' א'תסז. (יהל אור) תהלים ע' רה [ושם: בטו"ב ה' מגילה סי' תרס"ח]. שה"ש ח"א ס"ע קפד ואילך [ושם: בטו"ב בה' פורים]. מג"א ס"ע רעח [נדפס גם בסה"מ תרכ"ט ע' פו]. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' ח. פלח הרמון מג"א כאן ע' שסט.
- 273. יד הרמה : ראה תו"א מג"א צה, ג ואילך.
- סג. חזקי' : קטעים הבאים לקמן נרשמו על שלשה עלים קטנים בהנחת ריווח ובהפסקת קו קצר בין קטע לחבירו. אמנם לא הועתקו בכת"י המעתיק — ראה לעיל הערה 1. לאידך חלק מהם כן הועתקו בבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק. לקטע זה ראה לעיל פ"ד.
- סד. סמיכות גאולה לתפלה : ברכות ט, ב.
- סה. והטוב בעיניך עשיתי : מלכים-ב כ, ג. ישעי' לח, ג.
- סו. בלק"ת : לקטע זה ראה לעיל פ"ה.
- סז. כל אשר האדם הוא שמו : ע"פ בראשית ב, יט.
- סח. שהשם אינו הסכם : ראה גם סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקמו. וש"נ. תרל"ח ע' קסב. וש"נ.
- סט. ביום השמיני שלח . . תרל"ה : סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנא ואילך. וש"נ. נדפס גם בסה"מ תרל"ח שם. המאמר ביום השמיני שלח כתבו כ"ק אדמו"ר מהר"ש בהמשך אחד, ואח"כ נחלק לד' מאמרים. ראה הערה 1 בסה"מ תרל"ה שם. והכוונה כאן למאמר דש"ת. ראה גם לקמן מאמר ד"ה בגמ' וכו' קא מפלגי הערה ח.
- סט. לענין קדש להוי' : לקטע זה ראה לעיל פיסקא קדש להוי'.
- ע. בד"ה תורה צוה : לקו"ת ברכה צד, א ואילך.
- עא. בביאור מסעי הג' : לקו"ת מסעי צב, ואילך.
- עב. בביאור מסעי הג' פ"ה : לקו"ת שם צד, ד.
- עג. דצ"ד : ע"ב [ושם: בגרמי'].
- עד. בביאור מסעי הג' פ"ג : לקו"ת מסעי צג, א.
- עה. ה' לשון מהוה : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, סע"ב. פרדס שער עשר ולא תשע ש"א, פ"ט. שער עצמות וכלים שער ד, ספ"י. סה"מ תר"ם ח"א ע' קצח. וש"נ.
- עו. בבה"ז : לקטע זה ראה לעיל ספ"ה על יד הערה 175 כמצויין בפנים.
- עז. חו"ג דא"א . . בחו"ב דאצי' : ראה ע"ח שער או"א שי"ד, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' שנד.
- עח. זדונות נעשו כזכיות : ראה יומא פו, ב.
- עט. כזכיות : ע"כ הועתק בבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק. ראה לעיל הערה סג. תיבה זו נרשמה בסיום הע' [קד, ב] ובע' הבא [קה, א] בראשיתו נרשם ענין אחר ואח"כ העביר עלי קו ורשם בצדו [הטעם שנמחק כי] ”הועתק". ואח"כ בשורה חדשה נרשם עוד הפעם תיבת כזכיות וההמשך כבפנים.
- פ. בסוף האזינו הא' : לקו"ת האזינו עג, ג.
- פא. בס' קס"ג . . כי טל אורות : לע"ע לא נתברר לאיזה ספר-בוך הכוונה. מאמר זה נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' רא ואילך.
- פב. משיב : נרשם בלי הפסק קו אבל בהנחת ריווח מקטע שלפנ"ז. ראה לעיל הערה סג.
- פג. משיב הרוח ומוריד הגשם : נוסח ג"ר דשמו"ע. ענין גשם הוזכר לעיל בפיסקא קדש להוי'.
- פד. בס' : נרשם בעלה בפ"ע.
- פה. בס' תרט"ו . . ע"א : נדפס באוה"ת בשלח כרך ח ע' ב'תתקע.
- פו. אפל"כ : אפשר לכתוב.
- פז. בס' בש"ו : בראשית שמות ויקרא. הכולל הנחות של ר' דוב [בעריל] קאליסקער ממאמרי כ"ק אדמו"ר הצ"צ ונק' בשם ”בוך בש"ו" [בראשית שמות ויקרא]־ ולפעמים נק' בשם ”ס' וכל שיח" ע"ש פתיחתו במאמר ד"ה וכל שיח השדה. ראה עוד ע"ד הנ"ל ב”ספריית ליובאוויטש" ע' ל ואילך. ע' לז ואילך. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד-תרט"ו ע' שו-שז.
- פח. עם ביאור קשה לזווגם : שם רנ, ב. נדפסו במאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' עג ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.