קסב

אני חומה פ"ד¹⁴⁸ בענין ושדי כמגדלות), וזהו ההבדלה שבין קדש לחול שבחול מעורב טו"ר, ובבחי' קדש לא יגורך רע וביניהם יש רקיע המבדיל. ואמנם יש עוד בחי' הבדלה ב' הוא ההבדלה שבין קודש לקדש, ודוגמתו במשל באדם הוא הקרומא דחפיא על מוחא¹⁴⁹ (מלבד הקרומים שהמוח מונח בתוכו, כ"א קרום רוחני, ונק' קרומא דאוירא¹⁵⁰), שהוא הרקיע המבדיל היינו הפרסא שמפסיק בין בחי' אויר לבחי' חכמה, והיינו כי חכמה דאצי' אתפתחין לל"ב שבילין¹⁵¹, אך בחי' חכמה סתימאה סתים ונעלם (ולא אתפתח שזהו מפני הקרומא דחפיא על מוחא סתימאה כמ"ש באד"ר דקך"ח ע"ב) ובמשה דכתי' בי' כי מן המים משיתיהו היינו מבחי' מים דלעילא שלמעלה מן הפרסא שעל מוחא סתימאה (והיינו שהי' מים החכמה דמו"ס כו', וענין השם הוא המקשר הנשמה בגוף כמ"ש בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמרו פ"ב¹⁵² שהנשמה קודם בואה לגוף אינה נק' בשם כלל, כמ"ש בלק"ת בד"ה מי מנה ספ"א¹⁵⁴ בענין ולאדם לא מצא עזר, וגם לגוף עצמו אין השם מועיל, כ"א השם מקשר הנשמה בגוף והחיות הנמשך מהנשמה ומחי' הגוף נשרש בהשם¹⁵³, א"כ שם משה שהוא ע"ש כי מן המים דים החכמה דחכמה סתימאה משיתיהו, הנה נשרש

השם^כא חיותו, ומשה משה לא פסיק טעמא^כב שגם בגוף הי' כמו בשרשו, וע' בד"ה שבתותי^כג (בש' הרמב"ן^כד בפי' עזר) שהשם מחבר הנשמה בגוף א"כ א"צ למה שלא פסיק.

ע'ד בס' הדרת מלךה דצ"ב סע"או בשם הע"חז בענין הסתכלות מצחא דז"אח או או"א בעתיקא והב' הוא הסתכלות עתיק בהם, ושם אם ההסתכלות היא במצח או בעיינין, ושם הסתכלות עין א' או ב' עיינין, ומזה יובן משנת"ל ספ"א ענין הסתכלות דעלמא עילאה בעלמא תתאה ע"י בחי' עיינין ובחי' ש"ע נהורין שביאר בהדרת מלך דצ"ב ע"בט.