קנד

הוא שיתגלה ההעלם כנ"ל שכמו הנבואה נק' בשם ראיה לפי שמגלה ההעלם, כמ"כ כאן בענין בחי' ביטול היש, שהיש נראה ונגלה לעין כל, ובחי' ביטולו לבחי' האין אינו נראה כ"כ ולכן נק' העלם, וזה שיתראה ויתגלה ההעלם היינו בחי' ביטול היש זהו נק' בשם ראיה, וזהו עינא תתאה בחי' ד"ת יחו"ת, בחי' ביטול היש לאין כו'), וענין בחי' עינא דלעילא בחי' ד"ע הוא איך דכולא קמיה כלא חשיב⁵² שאף שנבה"ע ליש ודבר עכ"ז באמת לאמיתו הוא כלא וכאין ממש מפני כי שרש ומקור המהוה בחי' היש זה הוא בטל בתכלית⁵³ (וכ"ש בחי' ההתהוות שהוא בחי' היש שנתהוה הוא כלא וכאין נגדו ית' שהוא ית' הוא היש האמיתי וכל מה שלמטה הוא אין), וז"ע הוי' אחד⁵⁴ שאומרים בק"ש שאותיות ח"ד שבתיבת אחד רומזים לז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם⁵⁵, והיינו הגם שנתהוה ז"ר וארץ וד"ר העולם עכ"ז הם בטלים בתכלית לבחי' האלף הוא אלופו ש"ע⁵⁶, ואינם תופסים מקום כלל (מאחר שגם שרש בחי' ז"ר וארץ הגשמיים אלו הם בטלים לגמרי כמ"ש לך ה' הגדולה כו' לך ה' הממלכה⁵⁷ כו'), שזהו בחי' ד"ע שלמעלה היש ולמטה אין וכולא קמי' כלא חשיב (וכל הקרוב יותר אליו ית' דהיינו מי שהוא קמי' יותר משיג יותר, איך שהוא כלא ממש חשיב).

ג) (והנה ⁵⁸ ב' בחי' עין אלו זהו בחי' שילוב הוי' בש' אד', ושילוב ש' אד' בש' הוי'⁵⁸, וכנודע בענין השילובים שאות הראשונה גוברת, שזהו כלל בפע"ח⁵⁹, ולכן בענין שילוב ש' הוי' בש' אד' שאות הראשון הוא האלף דש' אד' לכן ש' אד' גובר, ובבחי' שילוב ש' אד' בש' הוי' שאות הראשון הוא היו"ד דש' הוי' לכן ש' הוי' גובר, ונודע כי ש' הוי' הוא בחי' יחו"ע וש' אד' הוא בחי' יחו"ת⁶⁰, שהם בחי' עין דלעילא ועין דלתתא, ולפי משנ"ת לעיל שעין הוא בחי' נבואה בחי' גילוי ההעלם, א"כ בענין שילוב ש' הוי' בש' אד' ששם אד' גובר לכן נראה למטה הבריאה ליש ודבר וכנודע שענין ש' אד' הוא בחי' אנת אשתמודע אדון⁶¹, שענין בחי' האדנות זהו על בחי' עם נפרדים דוקא, מלאכים ונשמות דבי"ע, שהרי על בנים אינו שייך בחי' האדנות כלל, ובחי' ביטול היש להיות וכל צבא השמים לך משתחוים⁶²,