ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרמ"אמאמריםמגילה נקראתקלו

קלו

וזהו שיעקב שהי' מלבר¹²¹ אמר בשכמל"ו מאחר שכך עלה ברצונו הפשוט במח' תחלה, (כפרז"ל¹²² בתחלת ס' אנשי¹²³, כי"ק אזמ"ו¹²⁴, ובמ"א פי' רז"ל¹²⁵ שקודם חב"ר¹²⁶ שהיו נשמות גבוהות היו יכולים להגיע לואהבת ע"י התבוננות שמע כו' אחד לבד¹²⁷, אבל אחר חב"ר¹²⁸ א"י להגיע לואהבת אלא ע"י בשכמל"ו קבעומ"ש¹²⁹), וענין בחי' התפשטות מלכותו ית' הוא בחי' קבעומ"ש, שז"ע בשכמל"ו היינו בחי' ביטול

נרשם בשולי היריעה ולא נסמן מקומו בפנים:

ברבות ויחי פצ"ח^ד שאמרו השבטים ליעקב כשם כו' אף הוא פירש בשפתיו בשכמל"ו וכ"ה ס"פ ואתחנן^ה רק שם אמרו שאמר בלחישה, ובפסחים פ"ד דנ"ו ע"א ציקי קדירה עי' בנייר בפ"ע^ו.

לעיין בזה (ב^ז

בתחלתו^ח ד"ה אנשי יריחו בסופו^ט בס' אנשי יריחו פי' שיעקב מלבר לכן אמר בשכמל"ו שזהו בפי' דברי הגמ' פסחים דנ"ו שם הלשון אמרו יעקב, וע' בגמ' הטעם שאומרים בלחישה, ועוי"ל לפי שבמד"ר ס"פ ואתחנןה אמרו שיעקב אמרו בלחישה, אך לפי שפי' בד"ה אנשי יריחו הנ"ל שמשה לא אמרו לפי שהי' מיסו"א, צ"ל הלא יעקב יו"ד עקב^י, ויש ע"ז כ"פ ומהם יעקב יסו"א^יא ממשיך עד העקב, יעקב יבקע כשחר^יב בקיעת החשך שיאיר בחי' וארוכתך בחי' א"א^יג, וי"ל שיעקב אמר זה לבניויד שהם י"ב בקר^טו בבריאה^יד והוא עצמו הי' כורך את שמע, אך לפי מ"ש בלק"ת בד"ה שמע בפ' ואתחנן די"א ע"ג שעד חורבן ב"ר היו יכולים לבוא ואהבת מבחי' אחד, וכן אנשי יריחו כו' א"כ אינו שייך שהשבטי' היו צריכין לבשכמל"ו דוקא (אך באמת אינו קושיא כלל כמשי"ת לקמן), וי"ל שיעקב אמר זה נגד מה שראה שיהי' בסוף הדורות אחר חוב"ר, וגם יש לחלק בין ישראל ליעקב, ישראל שיר אל^טז בפ' ואתחנן בד"ה ואהבת סוף סעי' א'^יז אל נהירא דחכמתא^יח, ישראל כי שרית^יט לאחר הבירור מה שנשתלשל מש' אלקי', וקבלת ק"ך צירופי' דאלקי'^כ אחרי'^כא, ואפי' ממ"ח צירופי' אחרונים^כב שז"ע ברזל שנת' בענין מחיצה של ברזל בד"ה מגלה נקראת^כג כי נא' אליו כי שרית ותוכל, ועש"ז נק' ישראל רק בשם יעקב זהו שייך לבשכמל"ו.

וע' בד"ה אנשי יריחו הנ"ל שמפרש בשכמל"ו מלכותו ית' שנעשה עתיק^כד לאצי'^כה א"כ אין קושי' כלל ממה שהובא לעיל מענין יבקעיב, וארוכתך (שזהו בלק"ת פ' צו^כו בד"ה ל' ענין משמח חתן) שי"ל שע"י בחי' יעקב עבדי קבעומ"ש שנת' בד"ה שמע שבלק"ת פ' ואתחנן^כז עי"ז ממשיך הבקיעה שיבקע בחי' ישת חשך סתרו^כח ויאיר בחי' ארוכתך, כי שמו שנקרא ישראל אפ"ל שזהו כבר מבורר מאחר כי שריתיט ותוכל ויעקב יוד עקב יורד לברר בירורים ועי"ז יהי' בקיעת החשך שיאיר אור בחי' וארוכתךיג בחי' א"א.

וע'^כט בד"ה שיר כו' ממעמקי' בלקו"ת^ל שבחי' ישראל לא חטא ותירץ ענין שובה ישראל.

צ"ע^לא מה שע"י קבעומ"ש זה בא ג"כ לבחי' מאדךלב שלמעלה מהכלי (כי בכל לבבך פי' יחידה שבנפש^לג ובכל נפשךלב אהבה שמתקבל במוח בחי' כלי) אלא הכלי לזה הוא תושבע"פ ע' בלק"ת^לב ד"ה שמע בסופו, ואולי יש לקשרו עם מה שא' יעקב בשכמל"ו שז"ע ציקי קדירה^לד, ודוקא ע"י בירור דיעקב יוד בעקבי דוקא ציקי קדירה, עי"ז יתעלה למעלה מבחי' ישראל עלה במח'^לה כ"א לאשתאבא בגופא דמלכא^לו כמו שפי' רש"י על מארז"ל ע"ש של הקב"ה שיהי' שמם הוי'^לז, שזהו בחי' גבוה יותר מהפי' שהוי' יהי' בבחי' אלקיך אלקה שלך^לח כו', ומה שבא לבכל מאדך אין זה סותר למה שאה"ר בא ע"י אהרן דוקא שהרי מאדך הכל מלמטלמ"ע, ואה"ר דאהרן זהו מתנה מלמעלמ"ט כמ"ש באגה"ק סי' י"ח, ועוד דזהו הכל בבחי' מלמטלמ"ע עצמו בבחי' ביטול היש לבד ועדיין לא הגיע לבחי' ביטול אמיתי דונחנו מ"ה^לט דמשה ואהרן, וקרוב הדבר שבחי' בכל מאדך זה זהו לפי' המשנה בכל מאדך בכל ממונך^מ, מאחר שנותן יותר מרגילותו הרי כופה ומשבר א"ע א"כ זהו ע"ד שפי' במ"א בענין מס"נ באחד מסירת הרצון^מא כי מה לי קטלא כולו או קטלא פלגא^מב, אבל מה שפי' במ"א בכל מאדך אה"ר^מג, זהו בעבודה בחי' היותר גבוה, וע' בד"ה בך"ה בכסליו^מד פי' צדקה קטרת שנעשה מדוממים^מה מעשה המצות, יש לחברו למ"ש בד"ה קחו מאתכם מעלת אתכפיא^מו שזהו עבודת עבד וכמ"ש בד"ה שמע הנ"ל די"א ע"ג בסופו וז"ל וכל דבר שאינו בביטול רצון אינו נק' עבודה כלל.

הערות

121. שיעקב שהי' מלבר : ראה לעיל הערה 116.
122. כפרז"ל : כפי' רבינו ז"ל — כ"ק אדמו"ר הזקן.
123. בתחילת ס' אנשי : צילום ממנו בהספרי' 1003. נדפס בשינויים במאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' מג. הטעם להשינויים — כי הוגהו מר' ליב מאהאליווער. שברוב המקומות הגי' רק בסגנון הלשון, ובכמה מקומות ערך מחדש את כל המאמר, בשינוי התחלת המאמר, קדימה ואיחור ועוד. ראה אתהלך לאזניא ע' רסג. ע' שיח — שיט מהדורת תשמ"ב. וראה גם הערה כד.
124. כי"ק אזמ"ו : כתב יד קדש אדוני זקני מורי ורבי — כ"ק אדמו"ר האמצעי.
125. ובמ"א פי' רז"ל [ רבינו ז"ל] : לקו"ת ואתחנן יא, ג ואילך [הועתק כאן בפנים בהוספות ובשינויים].
126. חב"ר : חורבן בית ראשון.
127. שמע כו' אחד לבד : בלקו"ת שם: לבד שמע ישראל כו' ואהבת.
128. חב"ר : שם: החורבן.
129. קבעומ"ש : שם: שהוא קבלת עול מ"ש.
ד. ברבות ויחי פצ"ח : סימן ג.
ה. ברבות . . ס"פ ואתחנן : פ"ב, לה.
ו. עי' בנייר בפ"ע : אולי הכוונה לפיסקא הבאה.
ז. לעיין בזה (ב : ראה לעיל בתחילת המאמר הערה 1.
ח. בתחלתו : תיבה זו נרשמה באמצע השיטה.
ט. ד"ה אנשי יריחו בסופו : ראה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' מד.
י. יעקב יו"ד עקב : ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"ב. ראה תו"א ר"פ ויצא. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יח, ב. וש"נ.
יא. יעקב יסו"א : ראה גם לקו"ת בלק עב, ג. ביאוה"ז תזריע עב, ג.
יב. יעקב יבקע כשחר : ישעי' נח, ח. ראה בהערה הבאה.
יג. יעקב . . וארוכתך בחי' א"א : ראה לקו"ת צו ח, סע"ד ואילך (צויין אליו בפיסקא הבאה).
טו. י"ב בקר : ראה מלכים-א ז, כה. מד. דברי הימים-ב ד, טו.
יד. לבניו שהם י"ב בקר בבריאה : ראה זהר ויחי רמא, א.
טז. ישראל שיר אל : ראה ת"ז בהקדמה ג, א. ת"י כה, א. ע"ח שער פרצופי זו"ן של"א, פ"ה. תו"ח בשלח ח"א רמד, א ואילך.
יז. בפ' ואתחנן . . א' : בלקו"ת שם יג, א.
יח. אל נהירא דחכמתא : ראה זהר לך צד, א. צו ל, ב לא, א. אחרי סה, א. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' קצ. סה"מ תרל"ב ח"א ס"ע ר ואילך.
יט. ישראל כי שרית : וישלח לב, כט.
כ. ק"ך צירופי' דאלקי' : ראה ע"ח שער הזיווגים שט"ו, פ"ו. שער השמות שמ"ד, פ"ה. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קלז.
כא. ק"ך צירופי' דאלקי' אחרי' : ראה לקו"ת להאריז"ל בשלח בסופו ד"ה עמלק. מאו"א מערכת מר אות צב. לקמן רפ"ד. פ"ו. לקמן מאמר ד"ה ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' על יד הערה ד. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תרצא. ע' א'תשלט. סה"מ תר"ם ח"א ע' קב. וש"נ.
כב. ממ"ח צירופי' אחרונים : ראה פע"ח שחה"מ שכ"א, פ"ה. שער הכוונות ענין הפסח דרוש א'. תו"א יתרו קט, ד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'סא. סה"מ תר"ם ח"א ע' שנה. וש"נ.
כג. שנת' בענין . . בד"ה מגלה נקראת : אולי הכוונה למאמר ד"ה זה משנת תרט"ז. וראה אוה"ת שבהערה כא. פלח הרמון מג"א כאן ס"ע שנג ואילך.
כד. בד"ה אנשי יריחו . . עתיק לאצי' : כ"ה בבוך 1003 שבהערה 123. אבל במאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' מד: עתיק דבריאה. ראה גם הערה 123.
כה. מלכותו ית' שנעשה עתיק לאצי' : ראה תו"א מקץ לה, ד. לקו"ת חוקת סז, ב. מאמרי אדה"ז ענינים ע' א ובהערה שם ובמ"מ לשם. וראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכד. וש"נ.
כו. בלק"ת פ' צו : ח, סע"ד ואילך.
כז. בד"ה שמע שבלק"ת פ' ואתחנן : ראה הערה 125.
כח. ישת חשך סתרו : תהלים יח, יב.
כט. וע' : נרשם בהיפך העמוד ולא צויין לאן שייך.
ל. בד"ה שיר. . בלקו"ת : דרושים לר"ה סב, סע"ג ואילך.
לא. צ"ע : נרשם בגוכתי"ק באותו עמוד עם ההגה שבאה כאן בפנים וביניהם הניח כמה שורות פנויים ובשולי היריעה נרשם זה ולא צויין מקומו בפנים.
לג. בכל לבבך פי' יחידה שבנפש : לקו"ת שם, יא, ג.
לב. לבחי' מאדך . . ובכל נפשך . . בלק"ת : ואתחנן יא, ד.
לד. ציקי קדרה : פסחים נו, א. ראה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' מג. אוה"ת בראשית ח"א ע' 98 ואילך. תו"ח ויקהל ח"ב תד, ג ואילך.
לה. ישראל עלה במח' : ראה ב"ר פ"א, ד. לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו רפ"ב ובהנסמן שם.
לו. לאשתאבא בגופא דמלכא : זהר ויחי ריז, ב. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' צז. וש"נ.
לז. שפי' רש"י . . שיהי' שמם הוי' : כ"ה בכ"מ — ראה לקמן מאמר ד"ה וידבר כו' קדושים תהיו ובהערה 43.
לח. שהוי' יהי' . . אלקה שלך : ראה תו"א תצוה פב, רע"ג. לקו"ת שה"ש מב, ב.
לט. דונחנו מ"ה : בשלח טז, ז. ח. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 140.
מ. בכל מאדך בכל ממונך : ברכות נד, א. ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכה. וש"נ.
מא. מס"נ באחד מסירת הרצון : ראה תו"א מקץ לו, ב. סהמ"צ להצ"צ ע' קפ.
מב. מה לי קטלא . . פלגא : ראה ב"ק סה, א.
מג. בכל מאדך אה"ר : ראה לקו"ת מטות פא, סע"ג ואילך. עקב טז, ג. פ' ראה לא, ד. סהמ"צ להצ"צ ע' קנד.
מד. בד"ה בך"ה בכסליו : תו"א וישב כט, ג.
מה. קטרת שנעשה מדוממים : ראה גם תו"א שם כט, ב. ש"א יא, א ובהערה 28. סה"מ תר"ם ח"ב ע' לג. תרמ"ג ע' מו.
מו. בד"ה קחו מאתכם מעלת אתכפי' : תו"א ויקהל פט, ג ואילך. קיד, ג ואילך. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' שמט. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.